לגילי- דחוף

הי גילי, הייתי היום באבחון...והפסיכולוגית חושבת יותר לכיוון שאני צריכה להתאשפז על מנת לאזן את כל האכילה שלי.. אני אמרתי לה שבגלל הלימודים שלי במכללה אני מעדיפה שלא להתאשפז אלא להגיע פם בשבוע לדיאטנית. הבעיה היא שאני מנסה עד אחהצ לצום ואני מצליחה ואז אני נשברת ואוכלת ואוכלת ולא מצליחה לעצור את עצמי...אני יכולה לאכול עד הלילה...וכבר אני בכלל לא רעבה, לא רוצה לאכול, נגעלת מאוכל, רוצה להרוג את עצמי על זה שאני שמנה ומגעילה...מרגישה רגשות אשם בטירוף.. היא אמרה לי ששם ישמרו עליי שאני לא יאכל בלי הכרה... אוף אני לא יודעת מה לעשות...אני לא רוצה לדחות את הלימודים בשנה ולסיים את התואר מאוחר.. אבל גם אני חושבת שאני לא באמת יעמוד בתפריט שהדיאטנית תביא לי..יש בי משהו שפשוט לא מסוגל לאכול בבוקר ובצהרים..אפילו אם אני רוצה..אני לא מסוגלת להשתחרר מהקטע הזה של הצום.. מה את חושבת שאני יכולה לעשות? היא אמרה לי שהיא תדבר עם הדיאטנית והן יעשו הערכת מצב ושמחר היא תתקשר אליי.. אז אם את יכולה לעזור לי?? אני יודעת שזה קשה לעזור לי מבלי להכיר אותי לעמוק ודרך האינטרנט...אבל באמת עד כמה שאת יכולה.. תודה רבה

עוד משהו... היא אמרה לי שאם לא אשפוז אז לבוא לקבוצה בפעם בשבוע ולפגישה עם דיאטנית.. 3 חודשים להיות מאושפזת נראה לי ממש הרבה זמן מהבחינה הזו שאני לא חושבת שהמצב שלי עד כדי כך קשה שצריך את כל הזמן הזה..לדעתי יספיקו שבועיים או משהו כזה לחזור לאיזון.. מה את חושבת על האישפוז?

גילי, אני השתגעתי. פשוט ככה. הפסיכולוגית התקשרה אלי ואמרה לי שהיא חושבת שבאמת אפשר לחכות עם האשפוז ושאני אתחיל מעקב את דיאטנית ואבוא לקבוצה. אח"כ היא התקשרה שוב ואמרה לי שבעצם לא כדאי שאני אהיה בקבוצה כי זה לא הרבה זמן ההפרעה והיא חושבת שהקבוצה תחריף את המצב. אז נשארתי רק עם הדיאטנית. אני אגיד את האמת, אני פשוט התאכזבתי. אני אפילו לא יודעת ממה...אבל מאוד התאכזבתי. מצד אחד זה בעצם אומר שהמצב שלי לא חמור וזה מדרבן אותי מאוד להמשיך ולהדרדר. מצד שני אני לא רוצה לבוא פעם בשבוע לדיאטנית כי אני חייבת לרדת במשקל והיא כבר הודיעה לי שזה לא יקרה ושאפילו אני אעלה. מצד אחר, אם כמה שזה נשמע הכי מסכן בעולם, משהו בי רצה את האשפוז הזה. משהו בי רצה שהיא תגיד את המילים האלו, אבל כמובן שאפילו בזה אני לא מספיק טובה ואני סמרטוט והבנאדם הכי חלש בעולם שלא מסוגל להביא את עצמו למצב יותר קשה. אבל הבנתי מה אני רוצה. אני רוצה להיות אנורקסית. אבל אנורקסית ראויה. שהמצב הבריאותי שלי ידרדר מאוד, שאני לא אצליח בכלל לתפקד בשום דבר ואז האשפוז יהיה הכרחי. אז זו המטרה החדשה שלי להיום..להיות אנורקסית. אם אין לך מה להגיב ואם שיגעתי אותך לגמרי והגזמתי לגמרי ועברתי את כל הגבולות אם מה שהבאתי לפה, אני אבין באמת. תודה.