החיים שאחרי

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

25/06/2009 | 21:49 | מאת: משתקמת

החיים בתוך המחלה היו כביכול קלים. הדרך הייתה ברורה, המטרה היתה נעלה ולא הייתי צריכה לעצור בדרך לשאול שאלות, להתבונן באמת. ועכשיו אני מוצאת את עצמי, מסתכלת כל רגע ובוחנת ללא הפסקה, איך אני מרגישה, איך אני מגיבה, מה אני עושה וכו'. עכשיו בתהליך ההחלמה, אני מתמודדת באמת. ופתאום אני נורא מפחדת. היום התאכזבתי מאוד ממישהו, חוויתי סוג של דחייה. ופתאום, אני מוצאת את עצמי, מחשבת כמה אכלתי, אוכלת ארוחת ערב מצומצמת, רוצה רק לרגע להרגיש שוב קטנה ושברירית. רק לרגע להישבר. ואני יודעת שמחר יום חדש, ואני אמשיך בדרכי הבריאה, אבל אני שואלת את עצמי מה הלאה, מה יהיה כשאני אכשל בכל מיני דברים בחיים, כשיהיה לי קשה בלימודים או בעבודה, כשאני אהיה בלחץ, כשאני אפרד מחבר, או אתאהב, או אתרגש מאוד. אני מפחדת.. אני לא בטוחה שיש לי מספיק כוח. אני מרגישה לא יציבה מספיק. ואולי נכונות לי עוד נפילות. ולא בא לי יותר. אני לא יודעת איך אפשר לחיות בכזה פחד.

משתקמת יקרה בעולם הנפש כמו בעולם המסחר, עסקה גרועה היא לוותר על משהו מבלי לקבל משהו בתמורה את כעת נמצאת בשלב בו את "מוותרת" על המחלה המזיקה, וגם על הרווחים המשניים שלה : (דרך (גרועה) לווסת רגשות, דרך התמודדות לכאורה, הקלה רגעית וכו'), אך עוד לא קיבלת משהו בתמורה ולכן את חשה מתוסכלת כל עוד לא בנית לך מנגנון אחר להתמודד באמצעותו עם הרגשות שעולים בך, ההתמודדות עם העולם נראית בלתי אפשרית אבל, וזה אבל גדול יש לך הזדמנות, זמן ויכולת לבנות לעצמך מנגנונים ופתרונות פנימיים אחרים להתמודד עם קשיים נפשיים שיעלו בחיים. לא במקרה החזרה לעיסוק באוכל קרתה כשהתאכזבת ממישהו. זו הדרך שהתרגלת "לפתור" באמצעותה בעיות עם דמויות אנושיות. דרך אכילה. אך אם בחרת להחלים כנראה הבנת את התרמית שקיימת ב"פתרון" זה. אני מקווה שבהדרגה תמצאי לעצמך הגדרות חדשות, כוחות חדשים, פתרונות אחרים להתמודדות, ולאט לאט תראי שאת מצליחה להתמודד מבלי להשתמש במחלה בכל פעם קצת. תשתכללי, תתרחבי, תתגמשי ותתחזקי המשיכי לשתף אותנו גילי

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית