לגילי

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

16/03/2011 | 21:40 | מאת: סיון

היי גילי זאת שוב אני... רציתי לשאול אותך איך מעלים את הנושא הזה בטיפול. מה אומרים? מה להגיד? אני נורא מבולבלת בקשר לכל הנושא בכלל. זה מפריע לי? זה לא מפריע לי? אני רוצה לרזות? אכפת לי מאיך שאני נראית? לא אכפת לי? נורא קשה לי בכלל להגיד את המילים האלה. כל המילים שקשורות בתזונה ובאוכל. ואני מפחדת נורא. ואני לא רוצה להגעיל, ואני לא יודעת איך אני יכולה להעלות את זה ושאח"כ עדיין יחשבו עליי דברים חיוביים. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיון. החשש "להגעיל" או להרתיע את המטפלת מאד מאד הגיוני, כי מדובר בעניין שעבורך הוא מוקד של המון רגשות, מחשבות וכאב. איני יודעת אם זה יעזור לך לשמוע, אבל אני חייבת להגיד לך בכנות מלאה, בתור מי שמקשיבה להרבה סיפורים אישיים בנושא הפרעות אכילה, ובתור מי שעובדת בהרבה צוותים שעוסקים בתחום זה, שמעולם לא הרגשתי גועל ומעולם לא שמעתי תגובה שכזו מצד מטפל. אני לגמרי יכולה להבין מדוע את חוששת אך אולי זה יעזור לך לדעת שזה לחלוטין בא מהמשקל שאת נותנת לנושא הזה ולא מהצורה שבה המטפלת תתפוס את מה שתספרי. לעיתים יכול לעזור בטיפול לכתוב מכתב למטפלת ובו לפתוח את הנושא. מקווה שזה עוזר גילי

16/03/2011 | 23:32 | מאת: סיון

תודה על התגובה אני יכולה להבין שלא מרגישים גועל נוכח הפרעת אכילה, גם אני לא נגעלתי מעולם כשחברות שלי שסבלו מזה שיתפו אותי (אנורקסיה :-/). אבל איכשהו הצד השני של הסקאלה שונה. ןגם - זה לא ממש הפרעת אכילה (נזכרתי עכשיו במערכון של ארץ נהדרת על אודטה, "אני שונאת שמפריעים לי לאכול" :)). זה משהו אחר, אני חושבת. אני לא יודעת בדיוק מה. יש לי עוד כמה ימים להתבשל עם המחשבה מה בדיוק אגיד ואיך אעלה את הנושא, אם בכלל. כמו שאני מכירה את עצמי אני אקשקש דברים לא קשורים במשך 40 דקות, אעלה את הנושא בדקה האחרונה, אברח מיד בתום הפגישה ולא אעלה את זה יותר לעולם.

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית