ושוב נופלת לתהום..
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
כבר לא מכירה את עצמי.. נכון שבמשך שנה הצלחתי להוריד 15 ק"ג, אבל הנה תוך חודש וחצי הצלחתי לעלות חזרה 5 ק"ג, והיד עוד נטויה..והפה עוד פתוח.. וכל יום רק גרוע יותר מקודמו. מרגישה שאיבדתי את עצמי, שנכנעתי לכוחות אחרים..ורק רוצה שמשהו אחר ייקח אחריות על חיי שיהווה מחסום לפי. לא מצליחה לבחור עבור עצמי, והכל תהום אחת גדולה. כל פעם מחדש, מאמינה בעצמי, ועד הערב שוב אכולת אכזבות, כאב, גועל ותיאוב. איך הגעתי למצב שכזה? אף אחדלא יאמין עלי אם יידע..הנפילה לאכילה אינסופית בלי יכולת לעצור, לחשוב ולבחור. כבר לא חושבת שיש מישהו בעולם שיוכל לעזור לי, הכל לשווא. אפילו כבר לא מצליחה לחוות הצלחות קטנות. האם יש מוצא? האם ייתכן מרפא? רוצה שמשהו יושיט לי יד גואלת, אך היא איננה. אפילו הטיפול הפסיכולוגי אינו מסוגל באמת להועיל למקולקלת שכמותי.
היי הוד יקרה נשמע שעובר עלייך יום מאד מאד מאד קשה :( אני חושבת שהעובדה שירדת 15 ק"ג ממשקלך מעידה על כוחות רבים שיש לך כדי לעזור לעצמך, ומולם יש גם כוחות שמפריעים. ( לגבי שאלתך בנוגע לתזונאית, אני דווקא נוטה שכן לערב תזונאית דווקא כשהמצב מחמיר אבל אולי יש למטפלת שלך סיבה ספציפית בגללה היא חושבת שזה לא מתאים כעת. אני בעד לערב עוד גורם שיעזור לך להחזיק את העניינים) אני מאד מאד מקווה שהטיפול באמת יצליח לאט לאט להוות מקום שנותן לך כוח, גם אם זה כרוך במגע עם כאב הרבה פעמים. כשאני קוראת שוב את מה שאת כותבת על הצורך שמישהו אחר יקח את השליטה על האכילה אני חושבת עוד יותר שזו בדיוק בדיוק הפונקציה שתזונאית אמורה למלא, ואם היא מתמחה בהפרעות אכילה וטובה במה שהיא עושה (יש לי המלצה על מישהי מעולה במודיעין)- אז באמת יש תחושה של הקלה, ושיש מישהו נוסף שעוזר המשיכי לעדכן גילי
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
