מתי זה יעבור כבר... ואם בכלל...

הי, שמי שירי, בת 25. מגיל ילדות אני נלחמת עם המשקל שלי ועם הדימוי העצמי. היו שנים בהם הייתי מאוד רזה, שנים בהם קצת מלאה ושנים שנעתי בין לבין. בגלל המלחמה שאינה פוסקת נגד ההשמנה המאיימת סיגלתי לעצמי איסורים רבים. מאז ומתמיד אני מתמודדת עם מצבי רוח קשים המשפיעים עלי מאוד והיום בכל פעם שאני אוכלת משהו משתנה לי ישר המצב הרוח ואני נהיית דיכאונית. למרבה הצער הימים בהם המצב רוח מרומם הם הימים ללא אוכל. כאשר יש לי יום חשוב או תוכניות להן אני מצפה אני כבר יודעת מראש שזה יהיה יום ללא אוכל כדי שלא יהרס לי המצב רוח... דבר נוסף שאני נתקלת בו בחצי שנה האחרונה הוא שכשאני לבד אני אוכלת והרבה. כשאני בסביבת אנשים אני לא אוכלת בכלל וטוב לי וכשאני מגיעה הביתה או נמצאת לבד אני מסוגלת לאכול ולטרוף כמויות גדולות. כך שנוצר מצב שאני מפחדת להיות לבד.. אני נמנעת מלהגיע הביתה לבד או להגיע הביתה ללא תכנון מקדים לגבי יציאה זריזה שוב. אני מודעת לכל אך לא מצליחה להתמודד עם זה... אשמח לתמיכה או לעצה.. אני כבר מיואשת ועייפה ובטוחה שהגוף שלי סובל עוד יותר...

חשבתי לפנות לעזרה אבל אני מתביישת לדבר על זה, אני לא מסוגלת לשבת מול מישהו ולדבר על זה. זו הסיבה שאני מסתתרת מאחורי המקלדת. אני גם לא ממש מכירה או יודעת לאן לפנות, תוכלי אולי לעזור לי ולכוון אותי לעבר מקום שייתן לי מענה נעים לבעיה?