חוששת

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

24/03/2010 | 23:22 | מאת: אסתי

היי ושלום. אני בת 28.5. אני נראת טוב בסה"כ אך מעוניינת לרזות 5 קג. אני שוקלת 60 והגובה שלי 170. לפני מס חודשים התחלתי להקיא ארוחות שאני בוחרת להקיא מתוך בחירה. ז"א אם אכלתי במסעדה וקינחתי בעוגה אני אומרת לעצמי: "אוקיי, מקסימום אני אקיא את הארוחה אח"כ בבית" זה תלוי אם בא לי. ממש כך. אינני זוללת ארוחות כפייתית, אלא אוכלת כרגיל, איני מוכרחה להקיא, אלא בוחרת לעשות זאת ובקלות יכולה גם שלא להקיא. בהתחלה היה לי קשה להקיא וממש סבלתי מזה, אך בחודשים האחרונים זה די קל. לכן זה נראה לי פתרון קל. ירדתי 2 קילו בינתיים. השאלה היא: האם הקאות מכוונות, מפעם לפעם, נגיד הקאה אחת כל יומיים מסוכנות לבריאות ועלולות להביא לנזק? האם זו מתכונת טובה לפתח בולמיה? מפני שאני ממש עם האצבע על הדופק ועושה זאת מתוך בחירה (אולי לא תקינה) אך בכל זאת זה פתרון שקל לי. או שמא הקאה של קינוח המלא בסוכר, כגון גלידות ועוגות או בורקס אפילו עדיפה? הלא אלו מאכלים לא בריאים. האם ייתכן שאולי אני מפתחת בולמיה מבלי לדעת? תודה רבה אסתי

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אסתי טוב שהרשת לעצמך לשאול את עצמך ואותי את השאלות שלך בפתיחות, על מנת שלא לפתח דפוס הרסני וקבוע. ובכן. הקאה יזומה על מנת שלא לעלות במשקל, היא בפני עצמה סימפטום של הפרעת אכילה, גם אם אין התנהגויות אחרות הקשורות לאכילה. הסיבה לכך היא, שהאדם המקיא אוכל לפני ההקאה כמות שאינו מעוניין בה (או מתחרט עליה לאחר מכן) לעיתים ללא יכולת לשלוט (לא במקרה שלך), והפחד לעלות במשקל הוא כה גדול, עד שהאדם מעדיף לנקוט ב"פתרון" הרסני, לא נעים ומסוכן, ובלבד להרגיע את החשש לעלות במשקל. את כותבת בעצמך שההקאות היו קשות לך בהתחלה, ועדיין, יזמת אותן. כלומר, היית מוכנה לשלם מחיר כבד ובלבד שלא לחוש את החרדה מפני עליה במשקל. חשוב שתדעי. הקאות "מדי פעם" מסוכנות גם הן. להקאות ישנן השלכות בריאותיות נרחבות, ביניהן התערערות איזון האשלגן בגוף, נזק לשיניים מהמגע התכוף עם חומצות הקיבה, סכנה לקרעים בוושט ועוד. מסוכנת ביותר העובדה שיש בהקאות משהו "ממכר" שהולך ונהיה קל כפי שתיארת. זו אכן דרך לפתח בולימיה חריפה יותר. השלב הבא הוא אכילת כמויות גדולות יותר והקאתן. העניין הממכר בהקאות קשור להקלה שאת אולי מרגישה לאחר ההקאה. הקאה אינה רק עניין פיסי של חישוב קלוריות אלא גם ובעיקר עניין נפשי שבא לסייע לווסת רגשות שקשה לנו להתמודד עמם. תחושת השליטה המדומה ולעיתים גם תחושת ההקלה הפיסית לאחר ההקאה, כל אלה גורמות לכך שתדירות ההקאות הולכת וגוברת ושקשה להפסיקן. אני מציעה לך להפסיק מיידית את ההקאות ואם אינך מצליחה לעשות זאת בעצמך, לפנות לטיפול. את מוזמנת לעדכן גילי

01/04/2010 | 08:07 | מאת: אסתי

ראשית תודה עבור תשובתך. באמת קיים חשש להשמין, ובתוך תוכי לא בא לי להפסיק להקיא, אך אני בחורה בריאה נפשית (נראה לי...) ולא אסכים לפגוע בגופי. הדבר שהכי מרתיע אותי אלו הם קרעים בוושת.. האם הקאות כה מעטות עלולות לגרום לכך??? יש לי מן חוק כזה, אם עברו יותר משעתיים אני פשוט לא מקיאה, כי אז החומציות נוראית, אלא מקפידה להקיא ממש בסמוך לארוחה וזה קל. אני כן יכולה לומר שאני מרגישה 'ריקה' אחרי ההקאה והבטן אינה נפוחה וזה כייף. אני מרגישה קלילה. עיניין הוא שאני פשוט לא רוצה להפסיק, כי זה פשוט פתרון טוב לשדיאטה ולשמירה על המשקל. כל היום אני אוכלת כרגיל ורק בערבים, אם אכלתי ארוחה משמינה, אני מקיאה אותה. אין לי זלילות, לא מפריע לי להקיא כבר, ולמרות שאני יודעת שעלי להפסיק עם זה, כי ההקאות עלולות להביא לנזקים פיזיים, עדיין אני לא רוצה להפסיק. זה נורא ידכא אותי אם אצטרך להפסיק כי אז וודאי אעלה במשקל. או שאצטרך לצום כפי שפעם נהגתי לעשות. במצב הזה אני אוכלת כרגיל ולפעמים כשיש סיבה מוצדקת לכך אני בוחרת להקיא. ולפעמים יש גם ימים שאני לא מקיאה כלל. מה דעתך בכל זאת? ומה הסיכוי האמתי לקרוע את הוושת? תודה רבה!!!

03/05/2010 | 01:35 | מאת: מולאן

אסתי את מעלפת מצחוק מעלפתתתת הממ אני בטוחה שגילי נתנה לך תשובה טובה ממני אני רק אגיד לך שהלוואי שהייתי במצב שלך כי זה נראה שאת עוד בהתחלה ויכולה לצאת מזה בקלות יחסית אבל שתדע שעם הזמן זה הופך להרגל וזה מסתבך עם הזהות שלך עד שלא ברור לך באיזה צד את ומי מקיים את מי. אני מאחלת לך בהצלחה וטוב שהתעוררת מהר

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית