היי

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

06/06/2012 | 16:51 | מאת: לב כואב

הי גילי, מעבירה את הימים במיטה, כמעט ולא יוצאת ממנה. רוצה רק לרדת במשקל ואוכלת ממש קצת קלוריות ביום. כואב לי בלב. כואב לי כי רע לי כי עצוב לי נורא. ואין לי אף אחד שאני יכולה להגיד את זה. אף אחד. ואני יודעת מה יכול לעזור, מה ירפא את הכל. פשוט חיבוק. אבל אין מי שיחבק אותי. זה מתסכל אותי בטירוף. מה שגם מגעיל אותי ברמות שאני בנאדם כזה, שבכלל צריך חיבוק, שרוצה חיבוק. זה כאילו לא אני שרוצה את החיבוק..בחיים לא רציתי. אז מה פתאום זה התעורר לי עכשיו?? שונאת את זה שהחיים שלי הובילו אותי למצב הזה. אבל כנראה שזה מה שחוסר חום ואהבה, הקשבה והכלה גורם כשגדולים.

שלום לך. אכן נשמע שליבך כואב. את נורא כועסת על עצמך שאת צריכה חיבוק, אבל מי מאיתנו לא צריך? את צודקת שייתכן שחוסר בחיבוקים פיסיים ורגשיים הביא אותך להזדקק להם כעת ביתר שאת. את כל כך כועסת על עצמך שיש לך צרכים, שגם את הצורך הקיומי הבסיסי, לאכול את לא מוכנה לספק בעבור עצמך. אנא ממך. אם היו חסרים לך חום, אהבה, הקשבה והכלה, אל תתעלמי מהצורך בהם כעת! תני אותם לעצמך ככל שאת יכולה. זה הדבר הטוב ביותר, הבריא ביותר והאנושי ביותר שאת יכולה לתת לנפש שלך. המשיכי לכתוב כאן. מחכה לשמוע מה שלומך. גילי

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית