שינויי קצב - פרפור פרוזדורים

דיון מתוך פורום  קרדיולוגיה - מבוגרים

04/04/2009 | 11:41 | מאת: לאקי

אבקש לברר מה ניתן לעשות על מנת להאט קצב של הדופן אשר עולה עד ל-130 במהלך היום ומפריע מאד בתפקוד היום יומיץמדובר באשה בת 63 עם נפחת קשה מחוברת לחמצן 24 שעות בזרימנה של 2.5 עד 3 או 4 ליטר לדקה . נושא שנויי הקצב ידוע אך התכיפות הפכה למכבידה.מטופלת בריטמקב 300 3 פעמים ביום איקאקוא 40 3 פעמים ביום ועוד תרופות רבות ושונות למחלות אחרות ידוע על היפרטרופיה של שריר הלב - האם קיימת דרל מבלב קוצב ואבילציה בה ניתן לעזור במקרה מרגיז ומכביד כדוגמת זה -

לקריאה נוספת והעמקה
05/04/2009 | 08:21 | מאת: ד"ר מיקי בורשטיין

בוקר טוב לאקי, שתי המטרות הראשונות בטיפול בחולים עם פרפור פרוזדורים הן לשלוט ולהאט את קצב הלב, ולמנוע היווצרות של קרישי דם. אין הכרח, וגם לא תמיד ניתן להחזיר את החולה לקצב עצמוני סדיר, ולשמור עליו לאורך זמן. הטיפול יכול להינתן במשלבים שונים של תרופות. מחלות הרקע שתיארת יכולות להגביל את בחירת התרופות ואת השימוש בהן. הטיפול באבלציה והשתלת קוצב לב קבוע מהווה חלופה סבירה בחולים שאינם מגיבים היטב לטיפול התרופתי, עם שיעורי הצלחה גבוהים ותוצאות טובות לאורך זמן. ההחלטה מהו הטיפול המתאים לחולה שתיארת צריכה להתקבל ע"י הקרדיולוג המטפל בה, או בהתייעצות עם מרכז המתמחה בטיפולים מסוג זה.

07/04/2009 | 15:45 | מאת: שוקי

50 חולים (לשעבר) שנוטלים מגנזיום על בסיס יומי אינם סובלים יותר מהפרעות קצב או מפעימות מוקדמות, כולל נערה בת 18 שסבלה מ – אס וי טי ואחת לשבועיים הייתה מפונת לבית החולים והייתה מועמדת לאבלציה. כל אלו אינם סובלים יותר מהפרעות קצב. מדוע הרופאים מתעלמים מפיתרון פשוט כגון המגנזיום. סבלתי ומפעימות מוקדמות ומפירפור פרוזדורים מגיל 15 (כיום בן 59) כולל אישפוזים רבים, הגבלות גופניות ופעילות גופנית מצומצמת מאוד ואין ספור ניסיונות בקוקטיילים שונים ומשונים, ברור היה לי שהרופאים מגששים באפלה. עברתי אבלציה ללא הצלחה. כיום, לאחר שנתיים שהנני נוטל 500 מ"ג מגנזיום ליום (250 מ"ג בוקר ו- 250 מ"ג בערב) איני סובל יותר מפירפור הפרוזדורים או פעימות מוקדמות, אני שוחה כל יום שעה בלי הפסק בקצב שלא היה מבייש צעירים ובריאים. כל הרופאים שאליהם פניתי פטרו אותי כלאחר יד, רק רופא אחד אמר לי: "שמע, לו היתה לי אפשרות להעניק לך תואר בפרופסורה הייתי עושה זאת". מדוע הרפואה הנאורה של היום לא חשבה על האפשרות לתת מגנזיום בהפרעות קצב? מדוע אין להם תשובה לעובדה שרוב הפרעות הקצב קורות בערב או במנוחה לאחר מאמץ? האם חשבתם על הרעיון שמלאי המגנזיום בגוף מדלדל לקראת סוף היום או לאחר מאמץ גופני? זו הסיבה האמיתית הגורמת לתופעה. כל כך פשוט שהרופאים אינם מוכנים להודות שיש דברים בגו. האם 50 חולים שהבריאו לא אמורים להדליק נורית אדומה ולו קטנה? את טובתי האישית בנדון השגתי כבר לפני שנתיים, אינני שרלטן, אין לי שום כוונה להתפרסם או למטרות רווח. לנגד עיניי טובת מאות אלפים בארץ ומיליונים בעולם שלפחות לאחוז גבוה מהם המגנזיום עשוי לעזור.!. שוקי 0503397020

מנהל פורום קרדיולוגיה - מבוגרים