ילדה קשה

שלום, יש לי 2 בנות הבכורה בת 7 וקטנה ב 3.5. הבכורה ילדה טובה, ממושמעת, דעתנית, תלמידה מצטיינת ואהובה מאוד- רק מחמאות אנו מקבלים עליה. יחד עם זאת לעיתים אגואיסטית ושתלטנית (תסמונת בכורים). לעומתה הקטנה שלנו מרביצה, בוכה כל היום, מתנהגת לא יפה בגן, לא ממש חברותית...זה "ביצה ותרנגולת" כי הקטנה מתנהגת זוועה ולכן מקבלת בעיקר יחס שלילי בכל מקום! והגדולה קוצרת רק מחמאות ורמת התסכול עולה עוד יותר. מה לעשות לשנות דפוס של התנהגות שלילית? בגן היא בוכה וכל יום אני מקבלת "שטיפה" מהגננת, לקחתי אותה לחוג בכתה ונאלצתי להוציא אותה, לחברות אני לא מביאה אותה כי היא לא משחקת יפה ובדר"כ רבה או צמודה אלי...זקוקה לעזרה כי זה הולך ומחמיר. בנוסף מאחר ואנו גרים ביישוב קטן כל מי שמכיר את הגדולה אז משווה בניהן "כמה שהן שונות" . מה לעשות? תודה נעמי

שלום נעמי, אחרי אח או אחות "מושלמים", מאד קשה לאח הצעיר לבסס מעמד משלו, ויש ילדים שנכנסים לנישה של הילד הבעייתי, רק מפני שהמקום של הילד הטוב תפוס חזק חזק. בתך הקטנה עדיין פעוטה, והתנהגותה בהחלט ניתנת לריסון. אני מדברת על מה שפסיכולוגים מכנים "גבולות", ומאמינה ששינוי הדפוסים בבית, מולה, יוכל להביא לשינוי בהתנהגותה. ממליצה לך בחום להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים מנוסה, וללמוד דרכים יעילות לאיזון בין חום ואהבה לבין הצורך להציב גבול. עד אז, השתדלי לעבוד על היכולת שלך לראות את הדברים בצורה יותר מאוזנת: האם היא *תמיד* "מתנהגת זוועה"? האם היא תמיד רבה ומתנהגת רע? אם לא תמיד, נסי לתגמל את ההתנהגויות הטובות ולהימנע מההשוואות לבתך הגדולה. במקביל, נסי לשער מה נח תחת התנהגותה, ולהיענות לצורך שלה לא דרך הערוץ הבעייתי. אם היא זקוקה לך ולאהבתך, תני לה את זה בנדיבות לא דרך הקונפליקט. ילד שמרגיש מוכל ואהוב (אני יודעת שאת אוהבת אותה, אבל היא כנראה לא תמיד משוכנעת בכך) בדר"כ אינו סוער כל כך. זכרי שהתנהגות מתפרצת היא שילוב של תסכול והיעדר מיומנויות של וויסות. מאחר שבתך עדיין צעירה מאד, חלק מההתנהגויות נחשבות עדיין נורמטיביות. ההיצמדות אלייך וההעסקה שלך קשורים אולי לתחושה של תסכול וצורך מולך. בקיצור - הדרכת הורים! בהצלחה ליאת