מתעוררת באמצע הלילה בקריאות "אמא" היסטריות מה עושי

היי יופי של פורום אני שמחה שיש לאן לפנות:) העניין הוא כזה :מדובר בבתי בת השנה ושש בד"כ ילדה טובה רגועה חברותית מאוד וממש נהדרת .הכנסתי אותה לגן בדיוק לפני חודש, לקח לה גג שבועיים -להשתלב יפה ולהיפרד ממני ,ברמה כזו שהיום אני מביאה אותה לגן והיא נכנסת יפה לא מסתכלת אחורה אפילו וממשיכה פנימה כיף לה בגן.מבחינת טקס שינה:ארוחת ערב+מקלחת+השלמה קלה בבקבוק ושינה במיטה שלה כשאני עומדת לידה ללא דיבור וזה עבד ועדיין עובד היא נרדמת והכל בסדר עד שמגיעה השעה 03.00 בבוקר רק בשבוע האחרון פתאום..(מדהים שזה באותה שעה כמעט כל השבוע)היא מתעוררת בבכי היסטרי קוראת לי אמא אמא!!! גם שאני באה היא לא ממש נרגעת .ניסיתי להחליף חיתול שהיה מלא או שמתי ג'ל לשיניים לפעמים פשוט בוכה בוכה ואני כבר מאבדת סבלנות ומתחילה לנסות להסביר לה שאני פה ואין לה מה לבכות ורק לאחר זמן מה (חצי שעה בערך..)אני מנגבת לה את הפנים מהבכי משכיבה אותה ומחכה לידה מעט והיא נרגעת או פשוט מותשת ממש לא ברור לי מה העניין ?אני רק יודעת שאם ארים אותה או אקח אותה אליי היא לא תבכה ואני לא רוצה לקחת אותה למיטתי .אני גם יודעת שזה לא בכי של כואב משהו אלא ממש כי היא רוצה אותי איתה-חששתי שזה אולי קשור לחרדת נטישה כי היא קוראת לי ממש- אבל בגן נפרדת יפה.שוב בשעה.05.00 בבוקר קוראת לי בבכי קל מאוד וממש לא היסטרי..אני לא ממהרת לגשת כדי שתנסה להרדם לבד וזה מצליח לעומת ב3 בבוקר אני מנסה לא לגשת וזה לא עובד משום מה!בבוקר היא מתעוררת או שאני מעירה אותה היא קמה בחיוך ומתעוררת ממש יפה אין בכי!באופן כללי בשבועיים האחרונים היא התחילה להתבכיין על כל דבר קטן שלא מצליח ולא הולך ואנחנו מבקשים ממנה לא לבכות מכל דבר כי אנחנו ניתן לה גם בלי לבכות מה דעתך ניתן לעשות?מדובר רק בשבוע האחרון עם בעיית השינה הזו .אני ממש מודאגת וגם מתבאסת מכך שאני מאבדת סבלנות כי אני עייפה בשעה כזו נורא קשה לקום כך, מה שגורם לי לכעוס ולנסות להסביר לה אבל היא קטנה וממש לא אשמה ...סליחה על האורך .. תודה מראש ממתינה לעצתך.

שלום רב, התעוררויות מתוך בכי היסטרי יכולות להעיד בגיל זה על ביעותי לילה, ויתכן שהשעה הקבועה קשורה למעגלי השינה. ביעותי לילה מופיעים יותר בתקופות לחץ, ולכן בהחלט יתכן קשר בין הלילות האחרונים לבין תהליך הקליטה בגן (שגם אם נראה חלק, בוודאי גוזל משאבי התמודדות ניכרים). גם ההתבכיינות של הזמן האחרון יכולה להיות קשורה למשבר ההסתגלות לגן. כדאי לזכור שהפרידה הראשונית מהבית, והכניסה למסגרת עם ילדים נוספים, מציבה דרישות לא פשוטות עבור ילד כה צעיר - הסתגלות ללוח זמנים שרירותי, התמודדות על תשומת לב, התמודדות עם ביטויי דחף ותוקפנות מצד ילדים אחרים, וכמובן התרגלות לדמויות מטפלות חדשות. הילדים שאינם בוכים בגן, יכולים לתעתע, ולתת לנו להאמין שהכל הולך חלק. במציאות, מאמצי ההסתגלות עלולים לבצבץ ולזלוג דווקא במקומות בהם אין אנו מצפים לכך, וכדאי לקחת זאת בחשבון ולגלות הבנה והתחשבות. אני מציעה לך להמשיך לעשות מאמץ להימנע מ'חגיגות' ליליות, לצמצם למינימום את האינטראקציות ביניכן במהלך ההתעוררות, ולהתאזר בסבלנות עוד זמן מה. כדי לא להתיש את עצמך עד למצב של עוינות כלפיה, נסי להנהיג תורנות עם בעלך, לילה את - לילה הוא... חלומות פז ליאת

תודה רבה לך על התשובה המעניינת למדתי! מה גם שהלילה קמתי אליה והייתי מאוד סבלנית לשמחתי תמכתי עד שנרדמה ...בנוסף עצם הבנת המצב תורמת מאוד לסבלנות מול המלאכית הקטנה תודה רבה לך יום מקסים:)