סף תסכול נמוך
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
בן שלי בן 6 שנה שעברה היו התפרצויות זעם מאוד חזקות עם השלכת חפצים כל פעם שהוא לא קיבל מה שרצה. זה היה רק בבית. לקראת סוף שנה זה עבר. עכשיו הוא התחיל כיתה א ההתפרצויות חזרו. בעיקר בצהרון. הוא מגיע טעון מבית הספר המורה אומרת שהוא לא קשיב ומאוד אימפולסיבי במהלך השיעור גם לא מבצע מסימות המליצה לעשות אבחון קשב (אנחנו לא רואים בעיות קשב בבית). מבדיקה שלנו אין לו שום בעיה עם משימות הוא מאוד נבון. אבל משהו שם מעצבן אותו כנראה והוא מגיע כועס לצהרון או מתחיל לכעוס בצהרון. ואז הוא חוטף משחקים מרביץ לילדים השיא היה שהוא התעצבן לקח את התיק והלך הביתה (2 רחובות משם) כשהוא עצבני פשוט אי אפשר לדבר איתו הוא לא שומע מנסה לברוח ולא להקשיב. אשמח לקבל עצה
שלום אורית, אחד הדברים החשובים כהורים וכאנשי טיפול בילדים זה הלמידה מהצלחות. אני תוהה אם היה שם משהו בשנה שעברה שעבד והרגיע את הילד, ומה זה היה? מה עשיתם אז שלא קורה עכשיו? יכול להיות שההבנה הזו תוכל להוביל אתכם לפתרון הנכון עבורו. בנוסף, כדי לסייע לבנך צריך להבין את מקור הקושי. במידה והקושי ממוקד ותלוי במשהו שקורה או לא קורה, צריך להבין אותו ולטפל בו. לא הייתי פוסל את המלצת המורה לאבחון, אני מבין שהילד פיקח ונבון אך עובדה זו לא קשורה לקשיי קשב. במקרים רבים, ילדים עם הפרעת קשב הם ילדים פיקחים מאוד. ייתכן שהעומס ביומו הארוך מאתגר ומוציא ממנו התנהגויות שאתם לא רואים בבית. להזיק זה לא יזיק, לכן אני ממליץ לערוך את הבדיקה. בנוגע לעצבנות הילד, כפי שאמרתי צריך להבין את המקורות, במקביל, כשהילד רגוע, אפשר לחשוב יחד איתו על תגובות אלטרנטיביות בשעת כעס. אפשרויות אחרות לפרוק את הזעם והתסכול. בברכה קובי
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
