קשיי הסתגלות לגן תאומים בני 5

ליאת שלום,מאז שילדיי הולכים לגן(מזה כ- 4 וחצי שנים) יש להם סוג של פחד נטישה בגן,מרגע שאנו מגיעים לפתח הדלת של הגן ואנו צריכים להפרד ישנו מעצור פסיכולוגי שגורם להם לעצב, בכי ונסיונות לברוח מהגן לעמוד בפינה ועוד',לפעמים מרוב לחץ שאנו נפרדים מהם בגן הם אפילו אלימים כלפיי הגננות,מה עוד שהשנה גם הפרדנו בניהם לשני גנים שונים עברנו לדירה חדשה ולשני גנים חדשים, כך שהשנה זה החמיר עד שאחד מהם אפילו צועק בשמנו שנחזור לחיבוק אחרון וגם זה סתם כדי שנחזור ולא נעזוב אותו,צריך לציין שהם בן ובת בגן חובה שבבית מסתדרים יפה מאוד ובזמן של עשר דקות עד שעה הם נכנסים לאווירה של הגן ומרגישים בסדר,אשמח לשמוע את עצתך בהקדם,תודה.

שלום ליאור, ברוב המקרים של חרדת הנטישה יש מרכיב חזק של חרדה גם אצל ההורה, שמחלחל את הילד ישירות או בעקיפין. ילד שמזהה חרדה דומה אצל ההורה לומד להפעיל אותו באמצעות הבכי, התחנונים או הזעם, מה שמזין ומנציח מעגל קסמים של קושי ותסכול. זאת ועוד, כאשר ההורה מביא את הילד לגן כשהוא ספוג ברגשות אשמה, ספק וחוסר ביטחון, הילד עלול לפרש זאת כחוסר אמון וביטחון בגן או בצוות, ולהגיב בחשדנות גם מצידו. בקיצור, לתחושתי, יש לקצר את זמן הפרידה בבוקר, לעשות מאמץ לסמוך על צוות הגן, ובעיקר - לסמוך על הילדים שיצליחו להתמודד עם הקושי הזמני ולהסתגל כשאר הילדים למסגרת. נסו, גם אחה"צ בבית, לא לדבר הרבה על "האם וכמה היה לכם קשה היום בגן", ובמקום זאת לבקש לשמוע על חוויות ופעילויות אחרות, כדי להסיט את מוקד הקשב מהחלקים הבעייתיים לחלקים החיוביים. בהצלחה ליאת