המושבה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

23/05/2012 | 13:28 | מאת: טלי

שלום רב, הגעתי למצב של תסכול ואני אשמח אם תוכלו לעזור לי. יש לי בן בכור בן-6 אח לעוד 3 אחים קטנים. בשבועות האחרונים יש לילד התפרצויות זעם שלא הכרתי , הוא מתחיל לצעוק, להפוך כל מה שבסביבתו ...תגובות אגרסיביות. אם אני הולכת איתו ראש בראש הוא דוחף ומדבר לא יפה כמו "תסתלקי" וכו' יש מצבים שהוא הופך לי חדר שלם . אני ממש לא יודעת איך להגיב כי הוא מוציא אותי מדעתי ואני לא רוצה להתחרט על התגובה שלי. השאלה היא איך מתמודדים עם ההתפרצויות האלה?

לקריאה נוספת והעמקה
25/05/2012 | 19:13 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טלי, שינוי קיצוני בהתנהגות יכול לשקף קושי רגשי, מצוקה כלשהי או רמות עומס עודפות איתן מתמודד הילד. כמובן (כמו שאת רואה לבד) שאין טעם ללכת ראש בראש עם ילד בהתקף זעם, אלא דווקא לנסות ולעזור לו להירגע, ולבטא את התסכול או הזעם בדרך לא הרסנית. אם, לעומת זאת, מדובר בהתנהגות חסרת גבולות שרק מקצינה, בקושי לכבד סמכות ובהתנהגות אלימה, יש לטפל בה בנחישות, ולהחזיר לעצמך את העמדה ההורית הסמכותית. האמת, שבשני המקרים אין לאפשר לילד לדבר או להתנהג בחוסר כבוד ובהרסנות כלפי אנשים ורכוש, וחשוב לעצור אותו פיזית, בתקיפות (לא בתוקפנות) כשזה קורה, ובמידת הצורך להרחיקו או לנקוט סנקציה טבעית ומיידית. מפנה אותך לתגובה אחת מני רבות שכתבתי בנושא זה בעבר, לקריאה נוספת - http://www.doctors.co.il/forum-3284/message-14672#message-14672 (שימי לב שבתשובה זו יש הפניות לתשובות נוספות, וגם תגובת המשך יותר מפורטת). חג שמח ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים