בעיות התנהגות ילדה בת 4

שלום,ביתי בת 4.5 היא ילדה בכורה היתה ילדה יחידה עד גיל 3.5היא היתה ועודנה הנסיכה של הבית, היא מאטוד מפונקת . היא ילדה מאוד נבונה, רגישה מאוד, מתקשה להתמודד עם קשיים ושינויים. היא מאוד ורבלית ויודעת לבטא את עצמה כמו מתבגרת. הבעיהה יא עם חברים בגילה - אם הם לא מצייטים לה היא בוכה ושוברת את הכלים. היא לא מוכנה לוותר והכל צריך להתנהל לפי החוקים שלה. אני מביאה חברים הביתה והיא עושה לי בושות.גם בגן שעשועים היא פשוט בכיינית והיא מאיימת שלא תדבר איתם ושלא יבואו אליה הביתה יותר. אני חוששת שלא ירצו לשחק איתה יותר וזה כבר קורה בגן והיא מאוד נפגעת מזה. וחוץ מזה אני מתביישת ולא יודעת איך להתמודד. מה לעשות? אתמול ממש כעסתי ואמרתי לה שיותר לא ניפגש עם חברים ושאני מאוכזבת ממנה.היא מסלקת לי אורחים מהבית כשזה לא לרוחה... איך לפעול? תודה נעמי

שלום נעמי, על הילדה הקטנה שלך יש עומס עצום: בגיל ארבע וחצי היא מנהלת משפחה, מכתיבה את החוקים, מחליטה החלטות, מארחת יפה או לא-יפה את האורחים שלך, ובמקרים מסוימים אף מסלקת אותם מהבית... נראה שכל מה שנשאר זה לתת לה לנהל את הממשלה :-) ומעבר להומור - ילד אינו אמור לנהל את הבית. הוא אמור להיות מוגן ע"י המבוגרים בחייו, שיחליטו עבורו, ישמרו עליו, וילמדו אותו אורחות חיים תקינות. הילד חייב ללמוד לכבד את סמכות המבוגרים, להתנהל עפ"י כללים וחוקים שנקבעו עבורו, ולהיות פטור (מפאת גילו הצעיר) מקבלת החלטות חשובות. כאשר את מאפשרת לבתך להכתיב את ההתנהלות היומיומית בבית, את הופכת אותה לבלתי כשירה מהבחינה החברתית: היא אינה לומדת להתמודד עם התנגשות רצונות (תסכול), אינה לומדת לוותר, להתחשב, להתאפק, לחכות בתור, להסביר פנים ולהתנהג בנימוס לאורחים (ילדים ומבוגרים). לצערי, אני חוששת שיהיה קשה להנחות אותך בצורה טובה דרך הפורום, ולכן, אני ממליצה לך מאד להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני, שינחה אתכם הלכה למעשה כיצד לחולל את המהפך באופן פרקטי. באופן כללי מאד, אוכל לומר שבכל פעם שאת מרגישה עויינות או בושה מול התנהגות של בתך מחוץ לבית, עצרי מיד את הפעילות וחזרי הביתה. אמרי בקצרה שאינך מוכנה לקבל התנהגות כזו, והחזירי אותה הביתה. באופן דומה, כאשר היא אינה מארחת יפה את החברים שלה, בקשי מאמו של החבר להגיע לאסוף את הילד, ועצרי את האינטראקציה שלה "עד שתלמדי לשחק יפה". זה לא צריך להיעשות באיומים או כעס, אלא דווקא בשקט ובענייניות. כאשר את עצמך מארחת אורחים משל עצמך והיא מנסה להפריע, הרחיקי אותה (אפילו אם זה כרוך בהזמנת בייביסיטר שתוציא אותה מהבית), כדי שתלמד שאינה יכולה להכתיב עבורך את מי ומתי לארח. זה מאד "על קצה המזלג", ואני שבה וממליצה לך להיעזר בהדרכת הורים מסודרת. בהצלחה ליאת