הצקות בין אחים והתנהגות שלילית

שלום רב, אני אימא לשני בנים: ילד בן 5 וחצי וילד בן שנה וחצי. בהתחלה כשהקטן נולד הגדול היה ממש גאה בו ומאושר... אבל מאז שהקטן החל ללכת הגדול לא מפסיק להציק לו. למשל שם לו דברים על הראש, מושך לו בידיים וברגלים, צועק לו בפנים בקולי קולות ועוד... הקטן לומד ממנו וגם החל מרים יד "כאילו מזהיר" (לא מכה ממש) אנחנו כמובן מסבירים לגדול ולקטן ולעיתים קרובות מגיעים למצב שאנחנו שולחים את הגדול לחדרו לאחר שהוא לא מפסיקה (90% מהזמן הוא זה שמציק לקטן). איך אפשר לשפר את המצב בבית ובין האחים שלא יהיו כמו "חתול ועכבר" כל הזמן? 2. כל זאת בנוסף להתנהגות בעייתית מצד הגדול שאינו מסוגל להכיל תשובה שאינה תואמת את רצונותיו, כלומר כועס ואפילו מאיים כאשר הוא לא מקבל מה שהוא רוצה. כך היה מאז היותו קטן, אני רוצה לעזור לו לשלוט בכעסיו, האם יש טיפול/ תרפיה כלשהי שעוזרת לילדים בעניין כזה ובשליטה על כעסים? תודה מראש!

שלום ל', הבן הבכור שלך עובר את החוויה המוכרת הנקראת קנאת-אחים, ולא תמיד היא מתעוררת מיד לאחר הלידה. לפעמים, היא מגיעה הרבה יותר מאוחר, כאשר האח הצעיר הופך חמוד ואטרקטיבי, וגוזל חלק ניכר ממשאבי תשומת הלב של ההורים. באופן פרדוכסלי, ככל שאת מענישה אותו על ההצקות לאחיו הקטן, כך גוברת קנאתו, ואיתה גם המוטיבציה לפגוע בו עוד. נדמה לי שהמענה לשתי שאלותייך מתמצה בכך שתוכלי להכיר בקושי של בנך הגדול, להיענות לו באופן מיטבי, ולהקדיש לו זמן בנדיבות וברצון. חשוב לאפשר לו ביטוי חופשי ופתוח של רגשותיו כלפי אחיו הקטן, גם כשמדובר ברגשות שליליים, מבלי לגרום לו לחוש בושה או אשמה בשל כך. היכולת לבטא באופן חופשי גם רגשות קשים מפחיתה את הדחף להתנהג אותם. לצד עמדה אמפתית ורגישה כלפיו, חשוב להישאר סמכותית ומציבת גבולות, ולפעול בנחישות מול ניסיונותיו להשליט את רצונותיו בכל מחיר או להפעיל אלימות מכל סוג שהוא. כאשר הוא מאיים או נראה כמי שמאבד שליטה על הזעם שלו, חשוב להישאר רגועים, להישאר סמכותיים ונחושים לא להיכנע לדרישות בלתי הגיוניות, ולנסות לעודד (ולשבח!) דרכי תגובה לא הרסניות. כל מאמר או עצה הנוגעים להצבת גבולות נאותה רלוונטי לכאן, כולל הדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת