התפרצויות זעם ו"בוקסים" מילד בן 5 וחצי.

ליאת שלום. אני אם חד הורית (האב אינו חלק מחיי הילד) .בני בגן חובה. בחודשים האחרונים, גיליתי כי בני נוטה להשתמש ב"דיבור אלים"- בוקסים ואגרופים עם ילדים בעיקר בקרב ילדי הגן. כ"כ, יש לו לעיתים התפרצויות זעם. אני מנהלת איתו המון שיחות על אלימות ותוצאותיה. בשיחותינו הוא מפגין הבנה רבה ואף מתנצל ובוכה כשאנו דנים במקרה ספציפי. אך בפועל, בשעת כעס, בעיקר בגן (כשאני לא נוכחת כמובן)- הוא מכה את הילד. לפני מס' ימים היה מקרה נקודתי עם ילד שמקנא בו וכל הזמן מעליל על בני סיפורים, ואתמול הסיפור הסתיים ב"מתן אגרוף" של בני לאותו הילד. איך להגיב כלפי בני? איך להגיב כלפי הורי הילד המכה? אודה לתשובתך.

שלום נתי, מול התנהגות אלימה יש לנקוט פעולות, ולא שיחות והסברים. לתחושתי, בנך מכיר את ההסברים שלך בע"פ, והעובדה שהוא ממשיך להכות מעידה כי הם אינם יעילים עוד. התפרצויות זעם והתנהגות אלימה ופוגענית אינן משקפות לרוב רוע לב או זדון, אלא קושי בוויסות רגשי. ההתפרצויות האלימות מגיעות בדר"כ במצבי תסכול, קונפליקט ואכזבה, בהיעדר דרכים אחרות, יעילות ובוגרות יותר להכיל רגשות קשים אלה. כדי לאמן את בנך במיומנויות חשובות אלה, עלייך להשתדל ליצור בבית סביבה חינוכית מאוזנת, שתזמן לו גם מצבים של תסכול מתון. במילים אחרות, לחנכו לוויתורים, להתאפקות, לדחיית סיפוק ולעמידה מול אתגרים כמו עלבון, כישלון או הפסד. אווירה משפחתית וותרנית מדי, מפנקת מדי או חסרת גבולות, עלולה להחריף את המצב, ולהוביל למצב בו הילד יחווה עימותים חוזרים ודחייה חברתית. בהתייחס לאירוע עם הילד בגן, אני מציעה להימנע מניסיונות להצדיק את האלימות של בנך, גם אם נדמה לך שהייתה פרובוקציה מ?קדימה. על בנך לדעת שאת מאד לא אוהבת שהוא מתנהג בדרך אלימה, ושהתנהגותו מצערת אותך ומביישת אותך. לדעתי, אין טעם להענישו בבית, מאחר שיש להניח שננקטו נגדו סנקציות בגן (ואנחנו לא מענישים ילד פעמיים על אותה 'עבירה'). מול הורי הילד המוכה תוכלי להגיב בצער, ולהבטיח שתעשי הכל בבית כדי שמעשים כאלה לא יישנו. כאמור, יש מה לעשות בבית - הידוק הגבולות, הקפדה על התחשבות הדדית, דחיית סיפוקים, ומניעת פינוק מיותר. אם את חוששת שלא תוכלי לעשות זאת לבד, או שאת מתקשה בכך מהיותך אם חד הורית - פני להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני. זה מתבקש במצב עניינים זה. בהצלחה ליאת