הצילו ? מישהו?

בני בן ארבע וחצי שאומר במפורש שהוא לא רוצה חברים!!! שבאים אלינו ילדים בני גילו הוא מכה אותם ומחביא את המשחקים שלו. הוא שם את כל המשחקים שיש לו בחדר ונועל את החדר שאף אחד לא ייכנס לשם.או שהוא שם את המשחקים קרוב אליו ומחבק את המשחקים . אתמול ירדנו לחצר וישבו כמה ילדות בנות גילו והוא ניגש אליהם והתחיל לשיר להם ראיתי שהוא רוצה קשר איתם ולא ידע איך, הבנות התחילו לצחוק עליו ולאחר מכן בכיתי עד שנירדמתי בגן הציבורי הוא לא מתחבר לילדים חדשים רק אם יש ילדים מהגן שלו הוא מחשק איתם. הוא מדבר בשפה מאוד גבוהה שלא מתאימה לגילו הוא מנומס אבל ניראה לי שהוא לא מתואם,,,, יש דבר כזה? הוא פוחד מהחושך במדרגות וכל מי שדופק בדלת הוא רץ לחדר ומתחבא או שמתחיל לזוז בחוסר מנוחה. שאדם זר מדבר איתו הוא ישר אומר שיש לו קאקי והוא צריך ללכת לשירותים. בהריון שלו סבלתי מחרדות נוראיות בגלל מלחמת לבנון השנייה האם זה משפיע? אני עדיין חרדתית אבל אני לא ניכנסת למצבי לחץ לידו כך שהוא לא יכול לחקות אותי. תודה ועזרה בבקשה בבקשה בבקשה האם יכול להיות שהוא אוטיסט? הוא מדבר מאוד יפה ולעניין, הוא יודע לספר מה עבר עליו ולהביע את רצונו .

שלום, אני מציעה לפנות לגננת שלו ולקבל את חוות דעתה בנוגע לכישורים החברתיים של בנך כפי שבאים לידי ביטוי בגן. על פניו, אני מתרשמת שאין הצדקת ל"ייאוש טוטאלי" כפי שמשתמע מהכותרת שבחרת ומנימת דברייך. יתכן שמדובר בקשיים נקודתיים שדורשים התייחסות או עזרה, אך בוודאי לא ברמות של היסטריה... אם את ממשיכה לחוש חרדה ומיואשת, פני להתייעצות פסיכולוגית, ונסי לעבוד על הקשיים (שלך ושלו) ממקום יותר מוחזק ורגוע. בהצלחה ליאת