עדין לא גמול...

שלום! הילד שלי בן 3.7 התחלתי את הגמילה כאשר היה בן שלוש. מפיפי נגמל אבל עדיין מרטיב קצת בלילה..עם קקי זה סיפור.. ניסיתי את כול הדריכים האפשריות: לדבר עם הגננת+פסיכולוגית של הגן. הפתעות ומתנות..פיפי פרס...עכשיו עברתי לטבלות עם חייכן.. הוא מתחיל קקי בתחתונים...ומתאפק..פעמים בודדות שהוא אמר שיש לו קקי.אבל אין שאני רואה שהוא מתחיל אנחנו הולכים לשרותים והוא ממשיך בשרותים. הוא ילד מאוד מתוק וממושמע..קצת ביישן..מטופל אצל קלינאית תקשורת עקב בעיות בדיבור.. מה את מציעה לי לעשות בכדי לגמול אותו מהקקי?

שלום רב, האם תוכלי לפרט מעט יותר מה יעצה לך פסיכולוגית הגן וכיצד היא הבינה את הקושי? את יודעת, כשאומרים "ניסיתי הכל", אני מתקשה לראות כיצד אני, מכאן, עם כ"כ מעט מידע, אוכל לתת טיפים שיעזרו. במקרים של דליפת צואה חשוב לבחון את מערכות היחסים ואופי התקשורת בבית. למען האמת, העצה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה כרגע, זה לבקש מקלינאית התקשורת המלצה על מטפלת טובה, המתמחה באנקופרזיס, שתוכל להנחות אתכם ולטפל בזה כשזה עוד 'קטן', לפני שתתפתח הפרעה עקשנית יותר. בהצלחה ליאת