שני בניי

יש לי שני בנים בני 8 ו -12. הם עסוקים כל הזמן בלהטיל דופי אחד על השני, ובהלשנות אחד על השני. וגם כועסים כשאחד מהם מקבל יותר. כשהם משחקים יחד הם לא מסתדרים: רבים כל הזמן עד כדי בכי. כשאני צופה מהצד אני שמה לב שהבכור מצליח להרגיז את הצעיר ולהקניט אותו במין ערמומיות. והצעיר תמים יותר. אני כמעט ולא מתערבת בעינייניהם אך כשאני מתערבת אני אומרת: תסתדרו בעצמכם. ניסיתי להנהיג שיטה של העצמת החיובי -כל פעם כשאחד מהם מוותר, מתייחס בכבוד, יקבל פרס קטן וצנוע. זה החזיק זמן מה ולא יותר. בעלי נוקט עמדה לטובת הצעיר כי הוא רואה שהוא "נופל בפח" של הבכור. ואז הוא צועק עליו וכעת לבכור שלי יש דימוי עצמי נמוך: תמיד אתם מאשימים אותי, גם אח שלי עושה דברים ואני לא מלשין, כעת אני אלשין. הדבר יוצר שינאה גדולה ביניהם. מה לעשות??

שלום שירה, כשילדים עסוקים כל הזמן בהטלת דופי והלשנות, זה בדר"כ כדי לזכות ברווח כלשהו על חשבון האחר. ה"רווח" קשור כמעט תמיד במעורבותם של ההורים, ובנקיטת עמדה שלהם כלפי ילד זה או אחר. כל ניסיון שלנו, המבוגרים, לשפוט או לקחת צד הוא בעייתי, פשוט כי אין לנו באמת את היכולת לכך. זאת ועוד - בדר"כ ההלשנות והמריבות אינן משקפות מאבק בין הילדים, אלא דווקא ברית או שיתוף פעולה במטרה להפעיל את ההורים ולהזמינם אל הסיטואציה. נראה שאת מבינה את הרציונל התיאורטי שבדברי ואת הצורך לא להתערב או לנקוט עמדה, אך מתקשה ליישם זאת בהצלחה או לפעול מתוך שיתוף עם בעלך. במקרה כזה, שווה לשקול הדרכת הורים קצרה, שתסייע לכם לבסס עמדה עקבית מול הילדים ולשפר את איכות התקשורת בבית. בהצלחה ליאת