בעיות בהתנהגות בת בכורה עם הולדת אחותה

שלום ליאת, (מתנצל מראש על אורך הפניה) בתנו השניה נולדה לפני כחודש, במזל טוב. עד לפני הלידה,בתנו הבכורה, בת שנתיים וחצי, אשר ניחנת בבגרות נפשית ואינטילגציה ריגשית גבוהה (כמובן יחסית לגילה) התנהלה בצורה רגילה וציפתה לבואה של אחותה. במהלך החודש האחרון להריון (ובכלל), המשכנו כמובן להרעיף אהבה ועשינו הכל כדי להסביר לה שבואה של אחותה לא ישנה מאום ושהיא תהיה אחות גדולה שתלמד את התינוקת כל מיני דברים ותשמור עליה. בתקופה הזו התחיל אצלה גמגום קל,אך הגננת טענה שזה אופייני לגיל. ביום שהגיעה אחותה הביתה- היא לא רצתה לחזור הביתה מהגן, ולבסוף כשהגיעה- "נקשרה" מיד לאחותה והפכה "לאחות הגדולה". היא דואגת לעזור לנו בכל מיני דברים הקשורים לאחותה; מקלחת, החתלה, האכלה, מוצץ וכו'. היא מנשקת אותה בעדינות וממש דואגת (עד כדי בכי) כשאחותה בוכה. בכל הקשור לאינטראקציה שלה איתנו- יש בעיה; היא בוכה מדברים קטנים, שלא הפריעו לה בעבר. היא הפכה לעקשנית ממש ונוטה לא לבצע דברים שאנו מבקשים ממנה. היא בוכה המון(בייחוד בבקרים).כמעט ואין בוקר בו היא לא בוכה! היא נוטה להתלונן על הגן ועל הגננות (שמאוד אוהבות אותה ומרעיפות עליה המון חום ואהבה) באומרה שהיא לא רוצה ללכת לגן. לאחרונה היו מקרים בודדים בהם ברח לה פיפי (מכנסיים, מיטה) דבר שלא קרה מאז היא נגמלה מחיתול (גם בלילה!) באחת הפעמים האחרונות שאישתי סירקה אותה היא גילתה נשירה מסויימת. אך הדבר הכי חשוב והכי נראה לעין, או נשמע לאוזן- הגמגום חזר לה ובתהודה גדולה יותר!!! יש מקרים בהם לוקח לה ממש כמה שניות עד שהיא אומרת את המילה שרצתה לומר (וגם זה בלחישה). אנו מודעים לכל הדיעות והמאמרים בנושא התנהגות הבכור בהגעת ילד נוסף למשפחה, אך כהורים- אנו ממש מודאגים שעובר עליה משהו גדול יותר. מבקשים לדעת מה דעתך בנושא והאם צריכה להתבצע התערבות מקצועית בעניין. תודה מראש, אברהם

שלום אברהם, מזל טוב לרגל הולדת בתכם השנייה! מעבר ללידת אחותה, על כל המשתמע מכך, בתכם הבכורה היא עדיין ילדה קטנה מאד, ויכולתה להתמודד עם השגרה החדשה והאינטנסיבית עדיין מוגבלת. ילדים רבים מפגינים סוג של נסיגה (רגרסיה) בתגובה לשינויים משמעותיים בחייהם. ברוב הגדול של המקרים הם חוזרים לעצמם, ומדביקים את הפערים ללא קושי. לעיתים, על רקע הגעתו של תינוק/ת חדש/ה, הציפיות שלנו, ההורים, מהילד הבכור הופכות גבוהות יותר, שהרי הוא ה'גדול'. במקרה שלכם, מדובר בפעוטה (כמעט תינוקת בעצמה), שמתמודדת עם סוגיות התפתחותיות 'רגילות', כמו גמילה והרחבת אוצר המילים, הכרוכות גם הן בנסיגות נורמליות. אני מציעה להמתין עוד מס' שבועות, לגייס עמדה סלחנית ונינוחה, ובמידה ודאגתכם נמשכת, להתייעץ עם גורם מקצועי, כמו אחות טיפת חלב, רופא הילדים או פסיכולוג ילדים. בברכה ליאת