התנהגות קצת חריגה

הבן שלי בן שנתיים וחודשיים, קיבל מאיתנו המון תשומת לב מרגע שנולד, הוא מאוד סקרן וחכם, מדבר יפה ומבין דברים מעבר לגילו (לדוגמא סופר עד 10 ומבין משמעות של שתיים כבר מגיל שנה ו-8 חודשים . יודע לזהות כמעט את כל הצבעים מגיל שנה ו-8 חודשים), קליטה מהירה ומאוד חייכן וחברותי אבל, בערך בגיל שנה וחצי התחילו לו סוג של ביעות לילה, קם בבכי שאי אפשר להרגיעו. זה חזר כמה פעמים וכנראה עקב ימים קשים שעבר(חוסר שינה וכו') לאחרונה החל עם התקפי זעם כך סתם, פתאום מכלום מתחיל לבכות, לצרוח, לשכב על הרצפה. להשתולל ואין שום דרך להרגיעו ממש פרא. לוקח לו זמן להירגע וזה ממש איבוד שליטה שזה מדאיג. קורה מדי פעם ועכשיו גם נוסף כל ה"לא רוצה" וההתנהגויות של גיל שנתיים. וגם שהתחיל עכשיו ללכת לגן, קצת קשה היה בהתחלה אבל הוא דווקא נרגע מהר ומשחק אבל במשך היום חוזר מספר פעמים על משפטים שאמרנו לו בהתחלה כשהשארנו אותו בגן לקצת זמן כמו: "אמא הלכה , אמא חזרה, אמא הלכה, אמא חזרה", הוא יכול להגיד את זה 5-6 פעמים ביום כנראה שיש לו טראומה כלשהי מהעזיבה בגן וזה קצת מדאיג. מנסים להרגיעו ולהיות איתו ככל האפשר בימים אלה שיהיה לו קל בגן, הוא גם התחיל לרדת לבד מהמיטת תינוק וההירדמות קשה מאוד (גם ככה לפני כן הוא התקשה להירדם- כאילו יפספס משהו, פשוט לא אוהב ללכת לישון) מצטערת אם זה קצת ארוך אבל לא יודעת אם זה משהו שצריך לבדוק או שזה נורמלי. תודה רבה. אמא מודאגת.

שלום רב, שום דבר מההתנהגויות שתיארת אינו בלתי נורמלי, ואם תקראי קצת בפורום שלנו, תראי לא מעט תיאורים דומים, המצליחים לעורר דאגה אצל האימהות. הילדים הצעירים, שמתקשים עדיין ליצור אובייקט פנימי מרגיע, חוזרים על דברי אמא כמו 'מנטרה', כדי להרגיע את עצמם ("אמא הולכת, אמא חוזרת לקחת אותי"), ולשמר באמצעות מילותיה את נוכחותה המרגיעה ברגעים קשים. גם ביעותי הלילה הם תופעה שכיחה בגיל הרך, וברוב המקרים חולפים מעצמם. גם במקרה זה, נוכחות שקטה ומרגיעה, ללא לחץ, היא בדר"כ המענה היעיל ביותר. אני מציעה לחכות קצת, עד אחרי החגים וסוף תקופת ההסתגלות לגן, ואם התופעות יימשכו, חזרי להתייעץ. שולחת לך כוח וסבלנות. ליאת