"בעיות".. - בת 6.5 שנים

שלום לליאת. קשה לי להגדיר או להצביע על בעיה או ]תרונה אך אנסה לפרט. ביתי הבכורה בת 6.5 עלתה לא' ביומיים האחרונים. קצת לפני סוף השנה בגן החובה הגננת הסבה את תשומת ליבי לנושא "דיווחי היתר" מהבת. על כל דבר רצה שלספר לגננת גם שלא היה נוגע אליה ישירות, אישרתי עובדה זו משום שהדבר קורה גם בביתת - טענה כי יתכן חוסר בטחון או נדרש טיפול ריגשי כל שהוא. עוד הסכמנו כי קשה לה בלמצוא פתרונות עם חברות, בכי מרובה כמעט מכל דבר ורגשנות. החלטנו לנסות "לרומם" את הילדה בנושא בדיווחים, לא לשאול יתר על המידה והתמודדיות לחשוב על פתרון בעצמה. במקביל אני נסיתי לפנות לקופח (כללית) בדרכים רבות ומגוונות מאיפה בכלל להתחיל ולבדוק..אך ללא הועיל, רופאת המשפחה המליצה על אבחון, במכוני האבחון למרכז התפתחות הילד, אלו הפנו לפסיכולוג הגן, זה (מפיה של הגננת) נותן את דעתו לעניין העליה לא' שפה לא היה ספק,וחזרה לקופה וכו' וכו'. והתנהלות בקופה הייתה כ"כ מבזה עד שהחלטתי לפנות לפסיכולוגית פרטית אז היינו ממש בסיומה של שנה לפני היציאה לחופשות, גם של הפסיכולוגים החלטנו לדחות הנושא מעט לאחר העליה לא'. עברו ימי החופשה שלציין שאישית הרגשתי שהילדה התבגרה, רמת הבכי והרגשנות השתפרה לאין ערוך עד שחשתי איזה יופי אולי הכל עבר אך מנגד חשבתי שלא הייתה כך התמודדות חברתית כמו במסגרת מלבד מפגשי חברות ,אחת על אחת בד"כ. והנה יומיים ראשונים לשנת הלימודים הכל גוהה ומשתולל בי חזרה ואני מוצאת את עצמי, בשעה זו משוטטת בכל אתר אפשרי לדלות מידע או פסיכולוג, או אבחון פסיכולוגי, אולי הפרעת קשב, נכון שזה נורא מוקדם והכל (לא הצלחתי לשלות בעצמי) בגלל שהיא שכחה/איבדה את מפית האוכל בנוסף על כך שאתמול באוספי אותה מהכיתה כשכל הילדים אוסםים והופכים כסאות להוראת המורה, היא בוהה בקירות (לטענתה, משיחה מאוחרת - הם עניינו אותה).אנא עזרי לי מהיכן להתחיל??? אין גוף אחד אליו אני יכולה לפנות ושיסביר..א,ב,ג... אין לי מושג אין לעזור לילדה או להניח לה ולעזור לעצמי. ככ פוחדת לא לגלות דברים בזמן שיקשו עליה. לציין כי בכיתה ישנה חברתה הטובה ביותר מהגן, איתה היא מבלה את ההפסקות.

שלום לך, למען האמת, ועם כל האמפתיה שלי כלפייך, איני מצליחה להבין מדוע ועל מה הכל "גואה ומשתולל" אצלך, ומדוע את עצמך מרגישה שאינך שולטת בעצמך. בתך נמצאת יומיים או שלושה בכיתה א', ומותר לה (כמו לכל ילד בימיו הראשונים בביה"ס) לגלות קשיי התארגנות. זו לא סיבה לאבד עשתונות. במדינת ישראל יש אלפי פסיכולוגים (הנתון משנת 2008 מדבר על כ9,000 מומחים), ואין כל בעיה להגיע אליהם. אם תכתבי באיזה אזור בארץ את מתגוררת, אולי אוכל לעזור לך למצוא את המתאים לכם. אני מציעה לך להירגע, לאפשר לבתך להסתגל בקצב שלה למעבר החד מהגן לכיתה א', ורק אז, להתפנות לאבחן את נקודות החוזק והתורפה, ולטפל בהתאם. בברכה ליאת