הכוונה לסוג טיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

17/06/2010 | 11:40 | מאת: דנה

ברצוני לקבל הכוונה לאיזה סוג טיפול מתאים לבעיה הנ''ל: קרוב שלי הוא בחור בן 30 רווק ומתוסכל, חסר בטחון עצמי, מתקשה ביצירת קשרים חברתיים, בעל דימוי עצמי נמוך, שקט מופנם ומאוד עקשן הבעיה הכי רצינית היא שכאשר מדברים איתו יש תחושה שמדברים עם ילד בן 12 (לא מודע למציאות). זה לא סוג של פיגור או משהו הוא פשוט לא מפותח רגשית ושכלית אבל לא מודע לכך. במהלך החיים ניסה כמה פעמים כמה סוגי טפולים אך בעקבות האופי הבעייתי "שום דבר לא יעזור, אין לי שום בעייה".. הפסיק אחרי כמה טיפולים. עכשיו הוא מוכן לנסות וברצינות טיפול שיעזור לו להשתחרר מכל המחסומים והמצוקות. הבעיה שהוא לא מרבה במילים.. איזה טיפול יכול להתאים לו?

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2010 | 13:56 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דנה, הבחירה בסוג זה או אחר של פסיכותרפיה תלויה, בין היתר, באופי הבעיה ובהנחות אשר למקורותיה (או במילים פשוטות - באבחנה). כדי שטיפול 'יעבוד' ויחולל שינוי, דרושה גם מוטיבציה בסיסית מצד המטופל, ועמדה של נכונות. כאן אני רומזת לכך שהטיפולים הקודמים שעבר היו לא בהכרח בלתי מתאימים. אם כרגע הוא מעוניין בטיפול, פנייה לפסיכולוג קליני עשויה לעזור. אני מתקשה להמליץ, על סמך הנתונים שציינת, על גישה טיפולית ספציפית, אך פסיכולוג מנוסה יוכל לחשוב יחד איתו על כיוון. במקרה של אנשים מאד לא וורבליים (אם כי לא רק איתם) אפשר לשקול טיפול הבעתי (באמנות, מוזיקה, תנועה או דרמה). בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים