קשיים בכתה א

בני מסיים את כתה א ולא הצליח לרכוש את הקריאה והכתיבה ומתקשה מאוד בחשבון. עשינו אבחון ועלינו על כמה לקויות ובעיות קשב. התחלנו בהוראה מתקנת ובני מרגיש שם מצויין ויש כימיה עם המורה אבל לא ממש עושה מאמץ ללמוד. בשעור אחד הוא מראה ידיעות בחלק מהדברים ובשעור אחר כאילו ואינו זוכר דבר. קשה לדעת מה הוא יודע ומה לא ואם הוא בכוונה או לא אומר שאינו יודע. הוא מעדיף לעשות צחוק, פרצופים וקולות ונוהג בילדותיות. אני יודעת שתמיד היה ילדותי ביחס לגילו. אולי אינו מספיק בשל אבל הנחתי לו בעניין כמה חודשים ואין שינוי. הפער שהוא פותח גדול מדי. בנוסף, איני יודעת אם יש מקום לעיצוב התנהגות למרות שהוא מחונך ומקשיב להוראות. הוא פשוט מרגיש נוח עם הדימוי של לא יודע ולא להתאמץ ובעיקר כי הוא מרגיש כך קטן וחמוד..... מה עושים?

שלום חנית, בנך עדיין ילד קטן, וסביר שיעדיף צחוק ופרצופים על פני עבודה מאומצת. הוראה מתקנת בכיתות הנמוכות, בעיקר כשמדובר בילדים עם טווח קשב מוגבל ולקויות למידה, אמורה להביא בחשבון את הנטייה הזאת, ולשלב בלמידה אלמנטים משחקיים שיקלילו את האווירה ויגבירו את המוטיבציה. אני מציעה לתת את הדעת גם לאספקטים הרגשיים. לפעמים מה שנראה כמו התנהגות זחוחה, יכול להסתיר דיכאון, ייאוש ותחושות חוסר אונים וחוסר ערך. בעיני, שווה להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים או פסיכיאטר ילדים, שיוכלו לתרום מניסיונם. בהצלחה ליאת