זקוקה לעצה - ילד בן 5.5

שלום ליאת, בני בן ה-5.5 הוא ילד חברותי ושמח בגן, אך מרגע שמגיע הביתה הוא משתנה מקצה לקצה: מציק לאחיו הגדול מעבר לגבול הסביר, נתקף התקפי בכי והיסטריה על לא כלום ומסוגל לבכות גם שעתיים ללא הפסקה (לדוגמה: הנחנו את כוס השוקו בצד ימין ולא בצד שמאל...), מאוד תלותי ואינו מוכן לשחרר אותנו ההורים כאשר יוצאים מחוץ לבית, ביישן מאוד עד כדי חרדת קהל (ביום הולדת 5 הזמין את ילדי הגן להפעלה אך לבסוף בילה בישיבה מתחת לשולחן לאורך כל ההפעלה!!), ואינו מוכן להשתתף בחוגים. הגננת אינה מבינה על מה אני מדברת וטוענת שהוא מקסים וחברותי אמנם מעט מופנם אך בהחלט בגבול הסביר ועלי להניח לו ולתת לדברים להסתדר עם הגיל .אך לנו קשה לראות אותו כועס וסובל כל הזמן ,האם עלינו לפנות להתייעצות עם פסיכולוג או פשוט להניח לו להתבגר?

שלום רותם, בניגוד לגננת, אני סבורה שדווקא בגלל שמדובר בילד מקסים וחברותי, חשוב לעזור לכם ליהנות ממנו גם בבית. כרגע זה נשמע שאינכם מצליחים להציב את הגבולות באופן יעיל, מה שהופך את החיים בבית לזירת מאבק. בעיות מסוג זה לא מסתדרות עם הגיל, כי מקורן ביחסים ביניכם ובדפוסי ההורות (קושי בכינון עמדה סמכותית מולו), ולא בקשיים התפתחותיים. כדי שיוכל לפתח עמידות לתסכול, יש צורך בסביבה נענית אך מציבת גבולות. למה לדחות את מה שאפשר לעשות עתה? ממליצה בחום על הדרכת הורים קצרה ע"י פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת