אובדת עצות!!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

21/11/2009 | 17:32 | מאת: יונית

שלום רב, לפני כשלושה שבועות נודע לנו שיש בעיה בגן של ילדי - חיקוי מודל שלילי בגן, ילדי בן 3 מפותח ביותר, בגן טרום טרום מעורב של ילדים בני 4 ולילדים בני שלוש וחיקוי של מודל שלילי, ילדים שמפרים סדר בגן, אלימים וחסרי משמעת וגבולות, יתכן והבעיה אף יותר רצינית של הפרעת קשב וריכוז של אחד מילדים אלו, אך אלה הילדים השולטים והמוערצים ובני בחר להתחבר איתם ברוב היום ויש לו גם כמה חברים מהגן הקודם. ברגע שהגננת שיתפה אותנו בעניין, נכנסנו מיד לפעולה ושיתוף פעולה מלא עם הגננת, ע"י שיחות והסברים וחיוזקים על התנהגות טובה, על החשיבות של להתנהג יפה ולהקשיב לגננת, להתחבר ולקחת דוגמא מילדים שמתנהגים יפה, חיזוקים חיוביים, לוח מדבקות שבסוף כל שבוע, ספרנו 20 מדבקות וקיבל הפתעה קטנה על התנהגות טובה שהבאתי לגן ונתתי לו ליד הגננת. אחה"צ חיברתי אותו עם ילד בוגר מקסים שיקח ממנו דוגמא, ונראה שמאוד הפנים את העניין וחל שיפור משמעותי. העניין מאוד השפיע וחיזק התנהגות טובה, הוא בסה"כ שיחק עם ילדים אחרים, חברים מהגן הקודם אך עדיין פה ושם נגרר אחרי הבוגרים המופרעים., עד שלפני שבוע אחרי ששבועיים התנהג יפה, השתולל איתם וכעונש לא קיבל חטיפים מיום ההולדת הוא והשניים האחרים שהשתוללו, הגננת לא הצליחה השליט סדר איתם וזה העונש שמצאה לנכון להעניש עונש גרוע ומשפיל ביותר - כל הילדים ישבו ואכלו חטיפים 33 ילדים והם צפו עליהם. במקביל לציין שיש תהליך כבר כמה שבועות עם פסיכולוגית בגן, שהנחתה את הגננת להושיב כל ילד שמפריע לידה למשך 20 שניות ובסיטואציה שהיתה, מין הסתם, כנראה שהגננת לא הצליחה להושיב את שלושתם ולהרגיע. העונש הזה לכאורה מאוד שיבש את הבן שלי חזר מהגן הפוך ועצבני, כל אותו יום בכה בלי סוף, הרגשתי כאילו הילד התהפך באופן קיצןני והוא חזר ואמר שלא נתנו לו חטיפים כי הוא השתולל. הגעתי לגן יום למחרת מאוד מאוכזבת, הרגשתי שכל מה שאני עושה ומצליחה, בגן לא מצליחים. הבנתי שיש בעיה חמורה שהגננת לא מצליחה להשתלט ולהמודד עם כל בעיות המשמעת כי לילדים האחרים אין משמעת!! שוחחתי עם הגננת וגיליתי שהיא פשוט בחוסר אונים מוחלט מול המערכת ובכלל רואה בזה כישלון שלה ולכן משקפת את כ הבעיה אחרת מול הפיקוח. כל השבוע האחרון הילד שלי לא מוכן ללכת לגן, אומר שלא אוהב את הגן, בכי מהרגע שמתחילים להתארגן לגן ועד שאני עוזבת אותו, חוזר הפוך מהגן, צורח על כל שטות, כועס, מתעצבן, ממש נכנס להתקפות זעם שאנחנו לא מכירים אצלו, הוא אומנם ילד עקשן, דומיננטי, חכם אבל אנחנו מרגישים שזה לא הילד שלנו ואנחנו די מתקשים להתמודד עם זה וזה כואב לנו שאולי משהו עובר עליו ואנחנו פשוט לא מבינים עד כמה קשה לו. הוא הפנים מאוד את כל העניין של לשחק עם מי שמתנהג יפה, אך מצד שני הילדים הבעייתים הרבה יותר מקובלים ומושכים והוא כנראה רוצה להיות שם, היות והוא טיפוס מוביל, אך יודע שלא כדאי לו והוא פשוט בקונפליקט. מה גם שהוא כל הזמן אומר יש בלאגן בגן, היה בלאגן .. הילד הזה עשה ככה וההוא הרביץ ודחף וכו'. בצהרון הוציאו את אחד הילדים היות והם גוף פרטי שלא הסכים להתמודד איתו. השבוע אחרי שיחה שלי הכניסו את היועצת החינוכית והמפקחת ויש בדיקה מקיפה על הגן אך מין הסתם זה תהליך לא פשוט שאינני יודעת עדיין מה יהיו המסקנות וכמה זמן זה ייקח. אמא אחת הוציאה את הילד כי הגיעה לגן ומצאה את הגננת בחוסר אונים מוחלט צורחת על כל הילידם, ביום שישי האחרון הגעתי לאסוף את ילדי והיא צרחה ואף נעזרה במשרוקית כדי שיקשיבו לה. ואני שואלת את עצמי למה בני צריך לספוג ולהיות בסיטואציות כאלה מלחיצות ולא רגועות ורעש נוראי ובלאגן? האם לא ייטב לו אם אני יעביר אותו לגן אחר, גן רגוע יותר עם גננת אחרת, אני פשוט לא סומכת עליה, אני מרגישה חוסר ביטחון מוחלט ואני חוששת שבני מרגיש את זה וזה בכלל משליך עליו על אף שאני מנסה בכל כוחי לשדר לו ביטחון. היה איזה יום שהוא לא שיחק עם הילדים והם לקחו איזה מזרון שמו עליו וישבו עליו אז הוא הבין שאו שיחטוף מהם או שיהיה חבר שלהם. הבן שלי היה בגן פרטי בשנה שעברה ופשוט היה מדהים, אף פעם לא הועלתה שום בעיית משמעת, בבית הגבולות מאוד ברורים ויש עונש על התנהגות לא טובה וחיזוקים חיוביים על התנהגות טובה. גם מחוץ לבית עם האחיינים וחברים אף פעם לא היתה לנו בעיה ופתאום אני מרגישה שכל מה שקורה בגן הוא מוציא את הכל בבית, מתחצף, כועס, מתבטא בצורה לא יפה" אני יהרוג אותך" וכדומה, עושה פרצופים, מזלזל וממש מתנהג לא יפה, וזה לא הילד שלי. לטחון לו את הראש בשטיפות מוח כל היום זה גם מעייף אותנו, כמה שאנחנו מדברים ומסבירים בגן הכל חוזר חלילה. הבוקר הוא קם והיה כל כך שמח וצוהל - כי יום שבת ולא הולכים לגן - זה מזעזע בעיני. רק למציין שהוא לא היחיד שלא רוצה ללכת לגן בבוקר, יש עוד הרבה ילדים לצערי כמוהו. מה עושים???????????????????? האם יש משהו שאנחנ ומפספסים? האם אנחנ וצריכים לעשות עוד משהו? היתכן שהילד שלנו צריך עזרה כרגע? אודה לייעוצך. תודה רבה, יונית

לקריאה נוספת והעמקה
23/11/2009 | 00:42 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום יונית, אכן סיפור מורכב, ולא בטוח שאוכל לתת לך, מכאן, תשובה מניחה את הדעת. אישית, אני מחזיקה בדעה שלמעט מקרים חריגים מאד, שום גן לא יכול לקלקל "בית טוב". ילד שגדל באווירה רגועה, זוכה להיענות טובה לצרכיו, מקבל אהבה וחום יחד עם דרישות סבירות לשיתוף פעולה והתחשבות בזולתו, הוא ילד שמתפתח היטב, מפנים נורמות התנהגות מקובלות, ומפגין בסה"כ הסתגלות טובה. קשה לי להעריך ממרחק האם הגן אליו הולך בנך נופל בקטגוריה ה'קטסטרופלית' של גן מזיק, או שמא את נוטה לראות את הדברים בחומרה רבה מכפי שהם באמת. אם מעורבים כרגע גורמים מקצועיים, המכירים בכך שיש בעיית סמכות של הגננת, וקושי בהקניית הרגלים בסיסיים של התנהגות, אני מניחה שיימצאו גם הפתרונות, ואולי אפילו חילופין בצוות. אם, לעומת זאת, המצב הקשה יימשך ללא שינוי, ותרגישי שנגרם לבנך נזק, תוכלי לשקול העברתו למסגרת אחרת, בה תוכלי לסמוך על צוות מקצועי ומיומן, שיודע את עבודתו. כרגע, אני ממליצה לך להמתין בסבלנות, ולהמשיך במדיניות החינוכית שהוכיחה את עצמה בבית. הישארי בקשר עם ההורים האחרים בגן, עם הגורמים המפקחים (בקשי לשמוע את מסקנותיהם) ועם צוות הגן, ולפעול בהתאם לנסיבות, כפי שיתבררו. אשמח לשמוע עדכונים ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים