האם יש פה מקום לחשוב על תביעה עתידית

שלום וערב טוב- בקצרה אציין אני עם פריצת דיסק בצוואר-שנתגלה הן בבדיקת CT והן בבדיקת MRI. אנוכי סובלת מעל חודש עוברת מומחה למומחה מפזרת את מיטב כספי האם שעוזרת לי מאחר וכל ביקור אצל מומחה עולה הרבה כסף.. נכון להיום לאחר ביקור אצל פרופסור בכיר בתחום הניתוחים ציין שיש מקום לניתוח לפי ממצאים נויורלוגיים+ הסתכלות בבדקית MRI מחשש להדרדרות נוירולוגית שקיימת כבר. וציין הפריצת דיסק גדולה ויכולה להוות סיכון לעתיד.הני בחורה צעירה עדיין ציין + ילדים וחבל לא לטפל. הגעתי למיון לאותו מוסד לאחר החמרה במצב ונבדקתי ע"י עמיתו לעבודה בכיר בתחום שציין שהכל תקין ואין צורך בניתוח וביטל את דבריו ללא בעיה. וטען המצב שלי תקין. מצבי היום: יד שמאל מוגבלת עם תחושת כבדות וחולשה ורדימות של האגודל והירדמות מהצוואר עד ליד+ תופעות מוזרות של נימוליות ה\בלכ הגוף.קושי במתיחת היד א והחזקתה באורי לאורך זמן. לאחר שיחה עם אותו פרופסור וזעזוע מהתגוב השל עמיתו לעבודה- שהציע לסגת לגבי ניתוח וציין שיש לבצע בדיקות נוספות אחרות. אותו עמית לעבודה מומחה בתחומו- לא הפרופסוא אמר לי תחזרי לחיים הכל בסדר. כלום לא יקרה לך ואף ציין זו במתחב- שסתר את דברי הפרופסור- המצב הקליני השתפר- ולא אני ציינתי את זה הוא החליט. הדבר הזוי כי אם יקרה לי משהו מחר מי יהיה האשם, אני או אותו מוסד ציבורי ששולח אותי הביתה עם בעיות וציין לא צריך טיפול פולשני צריך בירור נוסף. אני כבר מעל חודש בבירורים ולאור התיעצות עם רופא המשפחה שציין בפניי חד משמעית- את צריכה ניתוח המצב שלך ימשיך להדרד וחבל לחכות לרגע שלא תתפקדי. גישתו של אותו בכיר בתחומו במוסד הנל (לא הפרופסור) היא שרק אם אזחל, אבכה, ולא ארגיש את גופי יש מקום לניתוח= דבר שסותר את כל דבריהם הקודמים של הרופאים והפרופסורים למינהם. האם יש פה מקום לאיים עליהם על האחריות שהם לוקחים על מצבי? איך אוכל הצורה הכי טובה לטפל בעצמי ולא לחכות שגופי יבגוד בי.. מחכה לעזרה ולעצה, אילנית

שלום אילנית, למעשה, כל מומחה מפרש את מצבך בהתאם לרעות עיניו. האחד, מייעץ לנתח, בעוד השני מתנגד לכך.אולם, בסופו של דבר את תצטרכי לקבל את ההחלטה. את יודעת יותר טוב מכולם כמה את סובלת ואיך ובאיזו מידה הפגיעה משפיעה על חייך. יחד עם זאת, אני מציע לך לברר היטב לגבי הניתוח מהם הסיכונים הכרוכים בניתוח, מה הנסיון של המנתח, מהם סיכויי ההחלמה, מה הסיכויים שמצבך יישאר אותו דבר גם לאחר ניתוח,ובקיצור לקבל כמה שיותר הסברים על הניתוח. כמו כן לברר היטב מה יכול לקרות במידה ולא תנותחי כיצד והאם יורע מצבך. ככל שתרבי לבדוק, לברר ולקבל מידע רב יותר, אני מאמין שתגיעי להחלטה הנכונה לגבייך. ולסיום, דווקא בגלל שיש לך חוות דעת שונות כל כך באשר למצבך, כדאי שתבדקי אצל מומחים נוספים מהם ממליצים.זה רק יעזור לך. בברכה עו"ד בועז סילס

עו"ד בועז סילס תודה על החזרה המהירה. רציתי לציין שהיתי אצל הרבה מומחים מתחום כירורגי אורטופדיים ועד נוירוכירורגיים. בסופו של דבר מסכימים כולם על לדבר אחד- פריצת הדיסק שלי מצד אחד יכולה להחלים- הדלקת שנוצרה מסביב לבד- אך הדיסק הפרוץ לא יכול לחזור על עכביו- כלומר כל תנועה שלי יכולה להשפיע ולהזיז אותו או כל לחץ לא רגיל בעיקר על הצוואר- ששם הפריצה - הכאב יחזור. אפשר לחיות עם זה לפחות מספר חודשים לטענתם רק שהתנועתיות שלי תהיה מוגבלת והכאב יכול לבוא וללכת- במידה ולא אבצע ניתוח. הוסבר לי נושא הניתוח וההשלכות שלו- בסה"כ מדובר על ניתוח פשוט ושכיח של שאיבת הדיסק דרך הצוואר עם סיכויים טובים של החלמה והצלחה- במידה והבעיה נוצרת ממנו- מהפריצה עצמה.+ יש לא מעט אתרים שמסבירים על הניתוח היום+ הדמיה ביוטיוב על ניתוח כזה שמבוצע ע"י מנתח בכיר . במידה ולא לא יכול להיות שיפור. הסיכונים נאמרו לי, חוסר שינוי- ומצד שני החמרה בכאב, או אחוז מסויים של מנותחים מיתרי הקול יכולים להפיגע, כמו כן מאחר ומדובר על עמוד שידרה תמיד יש חשש לפגיעה בעצב או פגיעה בשרירים מסביבי- או זיהום לאחר ניתוח- עד שיתוק אחוז מאוד קטן וכמובן 0.6 אחוז מהאנשים יכולים מההרדמה המלאה לא להתעורר. ברור שאני מבינה את החשש שלהם לנתח אך צריך להבין גם אותי- כחולה - כמו שפרופסור אחד אמר בפניי לפעמים יש נתונים -צילומים ומראית עיין שהכל נראה יחסית תקין- אך כרופא צריך לדעת להקשיב גם לפציינט- כי הוא יודע הכי טוב מה קורה עימו ומה כואב לו. המטרה שלי ללכת לפרופסור הנ"ל היתה בעצת רופא המשפחה להפסיק את כל הביקורים מסביב כי לכל אחד יש חוות דעת משלו- בדיוק כמו שאמרת- וכדי ליישר את כיוון המחשבה שלי וכיוון העשיה. ללכת לאחד עם דרג בכיר בתחומו ונסיון של שנים ולכן הלכתי. הרופא הנ"ל מומחה בתחום ניתוחי עמוד שדרה וגידולים. לא אמרתי שהפתרון הסופי הוא ניתוח כפתרון אידיאלי אך בביקורי האחרון שתארתי בפניך הם ציינו שיש לבצע בירור נוירולוגי נוסף אבל הוא לא דחוף- מול דחוף- הם בעצם לא החלטיים בנושא- ועל זה הכעס והאכזבה והחשש למה שעתיד לקרות.זכותו של כל חולה להחליט על עצמו וגופו ואני חיה עם גופי ויודעת שמשהו לא בסדר- וגם אם הניתוח יתקיים או לא חשוב שיעשו את כל הבירוריים כדי לברר מה הגורם לכל הדברים שנוצרו ולא לומר לי ללכת הביתה והכל תקין... אילנית.