האם ישנה רשלנות רפואית של בית החולים

שלום רב, אמי חולת תרומבוציתופניה וסוכרת היתה בנופש בטבריה התעלפה בבית מלון ובעקבות כך אושפזה בבית חולים. במיון נאמר על פי האקו שהלב שלה חזק אך לאחר בדיקת האנזים שהגיע ל-3.5 התברר שעברה התקף לב. עשו לה צינתור והתקינו ב-2 עורקיה סטנטים (לפני הצינתור יידענו את הרופאים כי אמי חולת תרומבוציתופניה-מיעוט טסיות וחולת סכרת). לאחר הצינתור אמי התלוננה שהקשירה של העורק לא טובה והיא ממש לא יכולה לנשום, אך אף אחד מהצוות הרפואי לא התייחס. אמי נעשתה חיוורת והרגישה רע ואני ביקשתי והתחננתי שיבדקו אם יש לה דימום. לא שעו לבקשותינו ולא בדקו. אמי המשיכה להרגיש רע. למחרת הושיבו אותה במיטה והיא החליקה מהמיטה נפלה ואבדה את ההכרה ואז הזעיקו את הרופא שראה שהרגל שלה נפוחה מאד שחורה מלאה בדם כלומר נוצרה המטומה ענקים ברגל הימנית שבה עשו את הצינתור. בבדיקת ההמוגולבין שעשו לה ירד ההמוגלובין ל 7.6 (כשאושפזה היתה רמת ההמוגלובין 13). מיד נתנו לה עירוי של 2 מנות דם ההמוגלובין עלה ל-10. אמי הרגישה רע מאד ולא יכלה לאכול. לאחר עירוי הדם כשאמי חלשה מאד החליט הרופא שצריך להוריד אותה מהמיטה על כסא. ברגע שהושיבו אותה היא איבדה את ההכרה והפעם ראיתי על הצג שיש לה דופק 0 . העבירו אותה לטיפול נמרץ ושם נאמר לי כי הלב שלה לא פועל בעצמו וחיברו אותה למכשיר הנשמה ולבלון חמצן ולקוצב לב חיצוני ובאותה הזדמנות עשו לה שוב צינתור על מנת לבדוק אם הסנטים לא נחסמו. יום למחרת עשו לה ניתוח השתלת קוצב לב קבוע. לפני כל הארועים לא ראו כל צורך בקוצב לב כי לא היו לה שום סימפוטים שצריכים השתלת קוצב. בגלל המחדל שלהם גרמו לאמי נזק שהיום יש לה קוצב לב המגביל אותה בבדיקות מפריע בלבישה של בגדים ולא אסטטי כיוון שהקוצב בולט. כל הארועים האלה קרו מיום חמישי ועד יום ראשון כלומר במשך 4 ימים ובאותו שבוע ביום רביעי בשעה 15.00 הודיעו לנו שמשחררים אותה כשההמוגלובין שלה ירד ל-9.1 וכשהיא חלשה והרגל הימנית נפוחה וכבדה כ-20 ק"ג של נוזלי הדם ולכן אמי לא היתה מסוגלת ללכת. עם זאת הם החליטו לשחרר אותה ובאותה הזדמנות שאלו אותי אם קבלתי כרטיס קוצב הלב. לא הבנתי על מה הם מדברים ועניתי שלא קבלתי כלום מהם. הם לא האמינו לי ואז עבר בדיוק הרופא שעשה את השתלת הקוצב ושאלתי אותו לגבי כרטיס הקוצב הוא ענה שלא מסר לנו שום כרטיס אך הוצאתי ממנו שהקוצב הוא מחברת מדטרוניק. בקיצור הם אמרו שישלחו לנו את הכרטיס הזמני הביתה.(עבר שבוע והם לא שלחו, פניתי ביוזמתי לחברת מדטרוניק וספרתי להם את הסיפור והם אמרו שאסור לאדם לצאת מבית חולים ללא פרטי הקוצב והם יטפלו בעניין. רק לאחר 3 שבועות שאמי השתחררה מבית החולים קבלנו את הכרטיס שבו הופיע דגם הקוצב ורק אז יכולתי לפנות למכון הקוצבים בבית החולים לבדיקת הקוצב). בבית חולים אמרו לי שנותנים לי מכתב שחרור זמני ולא נתנו לי זמן לקרוא את 9 הדפים שמסרו לי. גם לא יכולתי לדעת את כל חומרת המצב. אני בקשתי מהם שישחררו אותה בשעות הבוקר כיוון שיש לנו נסיעה של 3 שעות למרכז הארץ בכדי לארגן לה מקום להחלמה ובשעות אחר הצהרים יש עומס לא עזרו תחינותי והם טענו שאין להם מיטות ואני במו עיניי ראיתי חדר ריק לחלוטין ומקומות נוספים ריקים. כחולה שעברה התקף לב (אוטם ) היה מגיע לה החלמה של 5 ימים אך במוסד "מול הים" שאתם דברנו נאמר לנו לבוא רק עד השעה 5 אחה"צ ואנו הגענו בשעה 6.30 בערב. אמי אלמנה גרה בבית לבדה בבית ללא מעלית שלא היתה מסוגלת ללכת על אחת כמה וכמה לטפס על 16 מדרגות, ולכן לא יכולנו להעלותה הביתה ובלית ברירה הכנסנו את אמי במוסד סיעודי שהסכימו לקבלה גם בשעות האלו, אך כמובן בתשלום מכיסינו הפרטי. למחרת פנינו ל"מול הים" עם מכתב השחרור ולפי מצבה של אמי הם אמרו שהם לא מקבלים אנשים שצריך לחתל אותם ואיננה מסוגלת ללכת בעצמה. אם בית חולים היה רושם במכתב השחרור שאמי זקוקה לשקום ולפיזיותרפיה היינו יכולים לאשפז אותה במוסד שקומי ללא תשלום. גם פיזיותרפיה הם לא כתבו ורק לאחר התכתבויות וטלפונים ותחנונים הסכימו בקופת חולים לשלוח לאמי פיזיותרפיזיט וזאת גם בגלל שבית החולים לא ציין בדוח השחרור שזקוקה לפיזיותרפיה. הנפיחות ברגל ירדה לאחר כ-3 חודשים אך כיום לאחר כ-5 חודשים וגם לאחר טיפול פיזיותרפי אמי איננה מסוגלת ללכת הברך ברגל הימנית קורסת לה והיא לא מסוגלת לעלות אפילו מדרגה אחת ועפ"י דברי 2 רופאים נעשה לה נזק בעצבי הרגל בעקבות ההמטומה וכל הצטברות הנוזלים שלחצו על השרירים ברגל. כרגע היא כל היום עם חיתולים ונמצאת במיטה או על כסא גלגלים וכשאנו צריכים לנסוע לבדיקת הקוצב או לבדיקות או לרופאים אנו צריכים לשלם לאמבולנסים שיורידו אותה ויסיעו אותה וכל זה הוצאות ענקיות . מאשה מתפקדת, מבשלת בעצמה עצמאית לחלוטין, נעשתה תלותית לחלוטין. קבלה מבטוח לאומי גמלת סעוד בשעור של 150% וצריכה עובדת זרה ל-24 שעות שזה עצמו מאד מדכא אותה . האם יש לי סיכוי לתבוע את בית החולים שבהתנהלותו ובטיפולו הלקוי באמי גרם לה נזקים הן גופניים, נפשיים והן כספיים . בתודה מראש, .

שלום רב ואיחולי החלמה, עלפ ניו נראה כי המקרה אכן מצדיק בירור מעמיק של אופן הטיפול וכיאותו. כדי לערוך בירור מסודר מומלץ כי תפנו בהקדם אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין עקבל לידו את מלוא התיעוד הרפואי ויערוך התייעצות עם מומחה רפואי מתאים על מנת לברר אפשרות קבלת חוות דעת רפואית אשר על בסיסה ניתן להגיש תביעה. בברכה, עו"ד עופר סולר