לא יודעת מה להחליט

שלום רב, אני נשואה ואם לשלושה ילדים. אני ובעלי לא מקיימים כמעט יחסי מין, אינני נמשכת אליו. אני לא יודעת מה מונע ממני לרצות להתגרש אבל כנראה שיש משהו בכל זאת, אני מרגישה תלות בו וקושי לגדל את הילדים בעצמי ובנוסף מרחמת עליו מאוד. אני בת 38 והוא בן 42 והוא מתנהג ממש כמו זקן, לא פתוח,החברים שלי לא אוהבים אותו, הוא מאוד וכחן החינוך שלו מאוד נוקשה. אני מרגישה שאנחנו חיים ביחד אבל לא ממש ביחד. מה עליי לעשות?

נוני היקרה בולטת חוסר שביעות רצונך מהמצב הנוכחי אך יחד עם זה, את מציינת הן התלות הכלכלית והן את התלות התפקודית בבן זוגך לצורך גידול הילדים, עובדה בהחלט בעלת חשיבות שיש להביא בחשבון וכמו כן את מציינת משהו רגשי "שבכל זאת יש שם משהו". כלומר - עד כמה שאני מבינה, את חשה סוג של חיבור, למרות שאינך נהנית ממנו ובטח שהדבר הינו מתבטא במיניות. הייתי ממליצה לך לפנות למספר שיחות הבהרה אישיות עם פסיכולוג על מנת שתביני טוב יותר את עצמך, את מניעיך, את המטרות אליהן את שואפת ובדרך זו תשפרי את בחירתך בקשר לשאלה מה עלייך לעשות. ניתן לפנות ליעוץ אישי אצל פסיכולוג גם במסגרת קופת החולים אליה את שייכת. כל טוב ובהצלחה אילנה

בעבר היינו נפגשים בעיקר באחד הבתים ואם היינו רואים טלוויזיה זה לפחות היה כשאנו מחובקים ביציאות לא הייתה לו בעייה להראות חיבה מה שהשתנה עם השנים הכרנו בגיל 22 וכיום אנו 28. אני לעיתים מעירה לו על זה והוא אכן שם לב והמצב משתפר אבל חוזר לקדמותו. אני לא יודעת איך להעלות עניין של ייעוץ זוגי וחשבתי ללכת לבד בהתחלה.השאלה היא האם עלי לוותר אחרי כל השנים האלו? האם ייתכן שהמצב כ"כ שונה רק בגלל מגורים משותפים או שאולי אלו שינויים אישיים שלי? האם אני רק מנסה לשכנע את עצמי שזו אני כדי שנישאר יחד? אני באמת אוהבת אותו אבל אני כבר לא בטוחה שזה מספיק...