נואשת

שלום רב יש לי בעיה במערכת היחסים עם בעלי ובגלל שאני נואשת אני זקוקה להכוונה והדרכה. אני בת 63 ובעלי בן 67. שנינו גרים יחד בנישואים כבר 45 שנה, בדרך כלל ללא בעיות חריגות, מדי פעם ויכוחים, אבל משתדלים להמשיך כרגיל. ב3 השנים האחרונות בעלי חלה בסרטן. עבר כמה ניתוחים ואני הייתי לצידו בכל. יש לנו ילדים ונכדים שבאים לבקר מתי שרוצים ואנו מאוד מסתדרים איתם. הבעיה העיקרית היא שלמרות העובדה שמקבל ממני מין למרות שאיני רוצה לתת, בגלל שהוא צופה כל היום בסרטים כחולים במחשב. בכל הזדמנות ויציאה מהבית שלי הוא מנצל זאת לרוץ למחשב. גם אם קפיצה קטנה למכולת פשוט אובססיבי, הבעיה היא שאינו מודה בכך. הסברתי לו שאם יודה בדבר נוכל לדבר ולהבין מה קורה איתו אך הוא נשבע בכל היקר לו ומכחיש, יש לציין שביצעתי כמה פעמים בדיקה של היסטוריה ואכן נמצא שגולש באתרים מאוד קשים לצפייה ולא פורנו רך ועדין...כל מיני פטישים, שמנות מאוד, (יש לציין שאני מאוד בינונית 57 קילו ונראית טוב לגילי , מה שלא מסתדר לי למה). בגלל מחלתו בעצם מכרנו את האוטו לממן טיפולים ואין לנו רכב, אך הוא בכל הזדמנות אומר שאם היה לו רכב אז "כלב מי לא היה נוסע לבחורות לעשות כיף"... אני מזועזעת מההתנהגות. יש לו בערך את הסטייה הזאת בשנתיים האחרונות , למרות שלפני מחלתו לא היה "חזק" במחשב ופחות הבין. ביקשתי ממנו שנלך לטיפול או שיילך, אך הוא טוען שאני הבעיה כיוון "שכל הגברים צופים בכך ורק את מתלוננת" למרות הכחשתו הוא טוען שאם היה רואה זה לגיטמי לחלוטין ואני צריכה דחוף טיפול. אינני יודעת איך להתנהג איתו מאחר וכל פעם שאני איתו במיטה, אני נזכרת בבנות שראיתי במחשב אצלו , ומנסה כל הזמן להשוות את עצמי מול התחרות בהן. אני מודעת לפנטזיה הזאת, אך לא מוכנה להמשיך לתת לו לעשות איתי אהבה, הכל מכני ואוטומטי, הוא ביקש גם תנוחות שראה שאינן מקובלות עלי ואמרתי זאת. מה לעשות??? נואשת מאודדדדדדדד

שירה היקרה, המצב הוא קצת מסובך ולהערכתי יש לפנות או לטיפול זוגי או לייעוץ אישי עבורך. לא ברור מה מידת תשוקתך לבעלך לפני פרוץ הסרטן והאם הסתייגותך הנוכחית ממנו נובעת אך ורק כתגובה לענייני הפורנו בהם הוא צופה. עלייך להביא בחשבון את ההשלכות על הקשר של הימנעות ממין. ייתכן ויש קשר בין מחלת הסרטן (שאין מידע כרגע אודות איזה סרטן מדובר) לבין ההתמכרות לפורנו כגורם משכך חרדות ומשכיח דאגות כלומר, יש אפשרות שאת קשיי ההתמודדות הרגשית עם המחלה העביר בעלך לצפייה בפורנו, המהווה עבורו "סוג של תרופה" נוגדת חרדה ונוגדת דיכאון. אם תחשבי שאכן הפורנו הוא סוג של תרופה עבורו האם אז תניחי לו לנפשו ופסיקי לעקוב אחריו בתחום זה? נכון שהוא עסוק בזה כל הזמן אבל נשאלת השאלה מדוע גם את צריכה להיות עסוקה בלעקוב אחריו? שאלת יחסי המין ביניכם צריכה להישקל ע"י שניכם כפוף לרצון של כל אחד וכפוף לגבולות של כל אחד. כן יש להביא בחשבון את ההשלכה שתהיה להפסקת חיי המין בקשר. בררי בינך לבינך האם קודם הייתה בך התנגדות מינית שתפסה כרגע תאוצה בעקבות הפורנו של בעלך. אין ספק שבעלך עבר שינוי עמוק וניכר הן בהתנהגותו הכללית והן ביחסו אלייך ומאחר ואת מתמודדת במצב קשה ובנתונים קשים נדמה שתהיי זקוקה לאיש מקצוע איתו תשקלו את המצב בצורה עמוקה ויסודית. יש להבין את המצב הנוכחי כחלק מהמכלול הכולל של ההתמודדות הרגשית והפיזית עם מחלת הסרטן. בריחה לעולם של פנטזיות לא מציאותיות ושיקול דעת פגום בניסיון ליישמן במציאות. פני לאיש מקצוע בהקדם. שיהיה בהצלחה, אילנה.

אנני יודעת מהיכן עליי להתחיל את תגובתי אך אתחיל מהזניח אל המשמעותי. למרות שאילנה העירה נקודה חשובה מדוע צפייתו של בעלך מטרידה אותך זאת שאלה עתיקת יומין שרוב הנשים אינן יודעות לענות עליה אבל זה פשוט כך. זה מפריע לנו בטרוף אולי בגלל שאנו רואות בפנים את הפנטזיות של הגברים שלנו שמורכבות בעיקרן מנשים אחרות שעל פי רוב לעומתן אנחנו לא מגרדות את הריצפה ואני מדברת פה על מראה לא על אישיות כובשת. מה היתה תגובתם של הגברים אם היה העולם הפוך ונשותיהם הנאמנות היו בוהות בהשתוקקות ותסלחו לי גם מאוננות תוך כדי על גברים חסונים ומבורכים באברי רביה שופעים. האם כל הגברים היו מקבלים זאת בשיוויון נפש? נקודה למחשבה. ונחזור לעיניננו בעלי גם חלה בסרטן ולאחר שהחלים התלונן בפניי על חרדות פחדים קושי להירדם כמו בעלך התנהג והתבטא בצורה של שבירת מוסכמות והגיע למצב של פריקת עול ובעיטה בקיים וכן גם הוא היה שעות במחשב גם במשחקים וגם בפורנו כך שלפחות את לא לבד.ההבדל בין המקרה שלי לשלך הוא שבעלי בן 46 כך שברגע שהוא חזר למעגל העבודה המצב התמתן בהרבה. לפני שיצא לעבוד בעלי בילה את ימיו ולילותיו סגור בין ארבע קירות ללא סדר יום ללא תעסוקה והוא ממש השתגע. יותר מדי זמן פנוי זה קרקע פוריה להרבה בעיות אצל גבר ולכן עצתי לך להוציאו ולעסיקו כמה שיותר.תתפלאי באיזו מהירות את תראי שינוי.כמו כן הוא חייב טיפול נפשי וכל יום שעובר רק פוער תהום עמוק יותר. טיפול נפשי זה חלק בלתי נפרד מהליך ההחלמה.חזקי ואמצי. בהצלחה

מגיבה יקרה, תודה מקרב לב על השיתוף ועל התגובה. כמה טוב שפורום מאפשר עזרה הדדית. כל טוב, אילנה.

שמחתי לשמוע תודה לך אילנה את עושה עבודתך נאמנה ותורמת מנסיונך העשיר הן לכותבים והן לקוראים מהצד