מה לעשות?

יש לי בן זוג למעלה מחצי שנה, שנינו בני 20 פלוס. אהבה גדולה, לגמרי. לפני ימים אחדים נפרדנו לאחר אין ספור מריבות, פירדות וחזרות. על אף אהבתנו הגדולה אנחנו לא מצליחים לנהל מע' יחסים נורמלית,יש הרבה קנאה (בעיקר מיצדו) והוא טוען שאני לא אוהבת אותו מספיק ולא מקריבה (מה שלא נכון...)מה שגורם גם להרבה תיסכול מצידי על חוסר הערכה שלו. הבעיה היא שכאשר אנו יחד אני מרגישה שהוא "חונק" אותי ורוצה מעט ספייס וכאשר אנחנו נפרדים אני מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו. אני רוצה לציין שבן זוגי הוא בחור מקסים, עדין ורגיש. וכולם אומרים שהוא "השתגע" מאז שהכיר אותי. אני באמת אוהבת אותו. אבל קשה לי איתו וקשה לי בלעדיו. אני מאוד מבולבלת. לדעתך אודה.

לנירית,שירה וסיוון שלום, היות והשאלה חזרה 3 פעמים תחת אותו טקסט רק עם שמות שונים אני אכן מניחה שיש בך מידה לא מבוטלת של סערת נפש ולפיכך את גם מוצאת את עצמך במריבות כפי שכתבת, חיכוכים וריבוי של פרידות. כאשר את בלי בן הזוג את חווה אליו אהבה ענקית, געגוע וסוג של דכאון מסוג שאת מכנה בשם "לא יכולה בלעדיו". כאשר את במחיצתו את סוערת רגשית, נוטה למריבות, כעסים וניתוקים. אין זו בעיה של תקשורת בלבד אלא בעיה ממשית של היכולת לחוות אהבה ורגיעה ומרחב נפשי בנוכחות בן זוג. במקרה שלך קשה לך לממש את האהבה במציאות בה מתקיימת זוגיות. את מתארת בעיה של מורכבות רגשית ורמה גבוהה של כעס להערכתי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי כדי שתיטיבי להכיר את עצמך ולפרק את המוקשים הפוגמים ביכולתך לזוגיות יציבה ולמימוש קשר של אהבה.