בעיה ביחסי מין

אנחנו זוג המקיים מערכת יחסים קרובה מאד מזה כשלוש שנים. יחסי המין שלנו לעתים טובים ולעתים רעים. לבן הזוג יש בעיה קשה של שפיכה מוקדמת, עליה לעתים רחוקות אנחנו מתגברים - דבר שמתסכל את בת הזוג. עם או ללא קשר לדברים לעיל, בן הזוג חש תסכול רב בשל העובדה שהוא פתוח מאד לגבי מיניותו עם בת הזוג, בעוד שהיא הרבה פחות. כדי למקד את השאלה, נבהיר כי בן הזוג מוכן לעשות הכל במסגרת יחסי המין. הפקת ההנאה של בן הזוג מוגבלת לאקט החדירה לבדו. בן הזוג מעוניין לעתים שבת הזוג תסב לו עונג באמצעות ידיה, אך היא לרוב תסרב, ובכל מקרה לעולם לא תסכים שיגיע לפורקן בין ידיה מהסיבה שזה דוחה אותה, כמו גם מין אוראלי. יש בינינו מחלוקת על מידת הלגיטימציה של ההימנעות מצד בת הזוג לגבי העניין (נושא היד, בן הזוג אינו מתעקש על המין האוראלי על אף שהיעדרו מפריע לו), ועם זאת, שנינו מעוניינים לדעת מה מקור הקושי של בת הזוג בנושא זה, וכיצד אפשר אם בכלל להתגבר עליו. נשמח לשמוע את דעת מנהלת הפורום בנושא זה, וככל שתרחיב כך יסייע הדבר.

זוג יקר, מדובר פה על שתי בעיות נבדלות של התפקוד המיני: 1. זו של הגבר המתאפיין בשפיכה מוקדמת 2. התנהגות נמנעת של האישה, הנרתעת ממגע באיבר המין של הגבר בידיה ובפיה. לכל אחת מן התופעות הטיפול והגישה הם שונים. לגבי הגבר: כדי לשלוט בשפיכה המוקדמת קיימות שתי אופציות: האחת היא טיפול סקסולוגי עם בת הזוג (טיפול המחייב מגע ידני של בת הזוג באיבר מינו של הגבר, כדי לאונן אותו בשיטת start and stop ונדמה שדבר זה אינו אפשרי כרגע בגלל התנהגותה הנמנעת). השנייה היא טיפול תרופתי: שימוש בתרופות נוגדות דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI מומלץ סרוקסט, שאחת מתופעות הלוואי הדומיננטיות שלו הינה עיכוב רפלקס השפיכה. באשר להתנהגות העכבה של האישה ממגע באיבר המין של הגבר, אם ברצונה לשנות זאת, עליה לפנות לטיפול סקסולוגי או פסיכוסקסולוגי. בהצלחה, אילנה. יש לציין כי לקיחת התרופה הינה על בסיס יומי ובאופן רציף, עכבת השפיכה מתרחשת כל עוד לוקחים את התרופה בצורה רציפה. הפסקת התרופה מחזירה את מצב השפיכה לקדמותה.