בגידה

אני בת 31 נשואה ואם ל-2 ילדים. בעלי מאוד אוהב אותי ואף נמשך אלי מאוד ורוצה כל הזמן שנעשה סקס... אני מרגישה חוסר משיכה מינית אליו שחלה לפני שנים והתגברה עם הזמן. הוא מאוד מתוסכל מזה. כל הזמן חשבתי שאם הוא יעשה כל מיני דברים למעני ולמען הבית אזי זה יעורר אותי ולא אהיה כ"כ מלאה ב"אנטי" כלפיו, הסתבר שטעיתי כי הוא מאוד שיפר את דרכיו וזה לא עזר. אציין שהוא גבר מקסים ואני מאוד מעריכה אותו ואת אישיותו. היינו יכולים להיות שותפים וידידים הכי טובים בנסיבות אחרות. כאילו לא מספיק מסובך, לאחרונה התחלתי בקשר עם גבר שעימו אני עובדת, אני נמשכת אליו בטירוף והוא אף טוען שהוא מאוהב בי כבר שנים. עוד לא קיימנו יחסי מין אך אני בטוחה שזה רק עניין של זמן... אני חשה בלבול עז, לא יודעת מה לעשות עם המחשבות לגבי אותו גבר... יסורי מצפון כלפי בעלי... אשמח לעצתך בהסתמך על נסיונך הרב.

רוני היקרה, לפעמים מה שזמין לנו, שמיטיב איתנו, יש לנו שפע ממנו והוא עוטף אותנו בחום ובאהבה דווקא גורם לנו לתגובה פרדוקסלית של אנטי. המקור לכך הוא מצוקות ראשוניות בחיי הילדות המוקדמים המקשות עלינו להגיב "לחיוך בחיוך" כלומר להגיב בתחושה הטבעית של הכרת תודה, שמחה ואהבה כלפי מי שמיטיב איתנו. במקרה זה מתאפיינים החיים הרבה פעמים בתחושת ריקנות, תלונות ומצבי רוח. האם את מזהה את עצמך בדברים האלה? אם אכן זה המצב הנטייה תהיה להדוף מעלינו את מי שאוהב, קרוב ודואג ולהימשך לבלתי מצוי, לקשה להשגה, למסובך ולטעון סיכונים. למעשה יש פה סוג של סיפור פנימי הדוחף את האדם להפסיד את מה שיש לו בין אם במציאות הפיזית ובין בעולמו הרגשי הפנימי, ולחוות את עצמו ב"מדבר" מתגעגע תמיד להגיע לבאר הפלא הסמויה בשעה שבעצם הוא נמצא בביתו ואם הוא צמא הוא יכול פשוט לגשת לברז. מאליו מובן שזו התנהגות של פגיעה עצמית. שוב, אם את מזהה את עצמך בדברים שנאמרו הייתי ממליצה לך לפנות בדחיפות לטיפול פסיכולוגי. שיהיה בהצלחה. אילנה.