חוששת שלא נסתדר

שלום שמי ורד, אני בת 24, מחפשת מישהו למטרות נישואים. הכרתי בחור מקסים שמאש מוצא חן בעיני. הוא גרוש, בגילי (היה נשוי כחצי שנה, אין ילדים) מעלם לא יצאתי עם גרוש וזה קצת מלחיץ. הוא סיפר שאשתו לא התאימה לו ולא יה להם טוב ביחד, היא הייתה כל הזמן עצבנית והיא אד עקשנית. הרגיש שהיא רק כועסת ולא טוב לה, הוא הרגיש שהיא לא אוהבת אותו ושהיא לא העריכה שום דבר שהוא עשה. הדברים האלה דומים למה שהאקס שלי אמר תי כשנפרדנו. אני חוששת שלא אצליח להיות טובה בשבילו כי גם אני נוטה להתעצבן ולהתעקש על דברים. וכשאני כועסת קשה לי להראות חיבה לבן הזוג. אני חושבת שמתאים לי גבר שיודע להתמודד איתי, אני מגדירה את עצמי כבחורה שלא קל להסתדר איתה ואולי בחור כזה שזקוק ליותר סבלנות והכלה מבת הזוג לא מתאים לי. אני מרגיש שכל הזמן אני בוחנת את אלה שאני יוצאת איתם כדי לבדוק אם יהיה להם מספיק כוחות ואסרטיביות לעמוד מולי. אשמח לשמוע את דעתך. האם בכל זאת אפשר להתגבר על השוני הזה באופי וברצונות?

ורד היקרה, נדמה לי שאת מעבירה ביקורת על המזג שלך ועל נטייתך להתפרץ בכעס ולעמוד על שלך בעקשנות. נדמה שהיית רוצה להיות יותר רכה, יותר מכילה, ופחות ממהרת לכעוס. כועס אדם שרגשות שליליים יושבים בעומק לבו. במובן זה, פניה לטיפול פסיכולוגי עשויה בהחלט לסייע לאורך זמן בשחרור מצבורי הרגשות השליליים, בדרך כלל כאב ופחד המתרגמים עצמם לחוויות של עצבנות, קוצר רוח, כעסנות ורוגז. אין ספק שכל אדם - גבר או אישה, יעדיף בן זוג רגוע, מקבל, מכיל, רך ובעל מזג נעים. למה שאדם כלשהו יכניס את עצמו לקשר עם אדם שתלטן, רגזן ולא נעים? כך שאם את רוצה לעשות בדק בית פנימי ולהשתנות כדי להיות יותר נעימה לעצמך ולזולת, הרי שמומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי. עד כמה שזה נשמע הזוי, קיימות תרופות מסוימות, נוגדות דיכאון וחרדה קלים, המשפרות את מצב הרוח הכללי ומורידים ללא ספק את רמת הכעסנות והרגזנות. קיימת שאלה האם בגיל צעיר כדאי להתחיל להשתמש בתרופות (גם אם הן יעילות), או לנסות להשתנות מבפנים בעזרת טיפול פסיכולוגי הולם. כל טוב ובהצלחה, אילנה