פרידה

לאילנה בוקר טוב קודם כל זה קצת ארוך אנסה לקצר.אני בת 40+ עם ילדים.התגרשתי לפני כשנתיים אחרי הרבה מהמורות עד שקיבלתי גט.לפני כשנה היכרתי בחור גרוש ללא ילדים.הקשר ביננו היה מקסים וגם החיבור מה שלא היה לי בקשר עם הגרוש.הגבר אותו היכרתי נתן לי תחושת ביטחון ואהבה שלא היתה לי אף פעם,זה התבטא במילות חיבה כל הזמן,באהבה גדולה.אני בטיפוסי בחורה מאוד סגורה והצלחתי קצת להיפתח למרות שעדיין יש מה לעשות כדי שאפתח יותר.אני אומנם לא אמרתי הרבה מילות חיבה אבל במעשים שלי כן הראיתי שאני אוהבת,דאגתי לו בכל דבר אני חושבת מעל ומעבר והוא גם העריך זאת מאוד עשיתי זאת באהבה. לפני כחודשיים בערך הכל התהפך,חיטטתי לו בפלאפון בלי שום סיבה לא היו סימנים מקדימים לזה שקורה משהו ביננו כי הכל התנהל כרגיל.הוא גילה זאת לפי איזה סימן שהיה לו בפלאפון וכעס מאוד ובכל זאת המשכנו הלאה.אני מצידי בגלל שלא הרגשתי טוב עם מה שעשיתי נסגרתי בפניו למרות כל הנסיונות שלו להמשיך הלאה.ואז באחד הפעמים שלא ענה לי לפלאפון ובגלל שאני לא רגילה שזה קורה היערתי לו על העניין והוא החליט שהוא רוצה פסק זמן,הוא אמר שהוא עדיין אוהב אותי אבל הוא לא יכול לחיות עם זה שאני סגורה מדי.ושאני אתחיל לטפל בעצמי ונראה לאן זה יוביל.לקחתי זאת מאוד קשה וביומיים הראשונים לא נוצר קשר ביננו עד שהוא יצר ואיכשהוא זה התגלגל לזה שנפגשנו כמעט כל יום.אומנם יחסי החיבה כבר לא היו ממה שאני רגילה אבל עצם העובדה שנפגשנו נתן לי תקווה.לאחר כחודש בערך הוא הזמין אותי אליו במטרה להיפרד אבל אחרי שדיברתי איתו ואמרתי לו שזה לימד אותי המון ממה שקרה הוא אמר שאולי בהמשך כן יש סיכוי שנחזור אבל כרגע ניתן לזמן לעשות את שלו. כבר כמעט חודש עבר מאז ונפגשנו בערך 3 פעמים,הפגישה הזאת היתה לאחר שהזמנתי אותו כמה פעמים והוא דחה את בקשתי ואמר שהוא מרגיש לא נעים עם זה והזמין אותי אליו,היה ערב נחמד אבל שוב הרגשתי שהוא קצת מרוחק,מאז לא התראינו אני שולחת לו ביום הודעה אחת רוב הפעמים הוא מגיב לא ישר אבל אחרי כמה זמן. רציתי רק לציין שאמרתי לו שהייתי לא בסדר ואני לא ידעתי איך להתמודד עם זה ואז נסגרתי ועכשיו אני לומדת להתמודד עם זה טוב.שיהיה לי קל להיפתח ולהיות נעימה לי ולאחרים.הוא מאוד שמח. אני לא יודעת איך להתמודד עם העניין קשה לי מאוד בן אדם שהיה בשבילי הכל איש שיחה איש אוהב חסר לי מאוד.אומנם אני יודעת שהוא לא ניתק איתי את הקשר וזה נותן לי תקווה אולי להמשך,אבל אני עדיין לא יכולה להתמודד עם העובדה שהוא ממשיך הלאה ואני תקועה וכל הזמן חושבת עליו גם שאני בעבודה גם שאני עם הילדים ובכל דבר. רציתי שתייעצי לי מה אני יכולה לעשות?האם כדאי לדבר איתו שוב?האם כדאי לתת לו את המרחב שהוא צריך למרות שאני פוחדת שאם אתרחק יותר מדי הוא גם.אני ממש לא יודעת מה לעשות אודה על היעוץ. תודה ויום נעים

פונה יקרה, צר לי על סבלך הנוכחי ועל מחשבות הגעגוע המתמידות המלוות אותך שלמעשה מהוות מחשבות טורדניות שאינך מסוגלת להוציא מראשך. למען האמת את מגוללת כאן סדרת מהלכים שלך שמן הצעד הראשון ועד האחרון נקטת בהתנהגויות פוגעות קשר. הצעד הראשון היה כמובן חיטוט בטלפון הנייד. אין שום "סתם" בחיטוט בנייד והמטרה היא כמובן איסוף מידע. אם לא היה לך צורך להיכנס לפרטיותו ולאסוף מידע, לא היית נוגעת במכשיר שהוא מאוד פרטי ואישי כמו טלפון נייד. למרות הכעס המובן מצידו, בן זוגך סלח לך ורצה להמשיך בקשר כמקודם. מטעמי אשמה ואולי יותר מכך, מטעמים של הצורך שלך להתרחק ממנו הלכת ונסגרת והתרחקת באופן של תהליך מתמיד עד שקרה הבלתי נמנע כתוצאה מכך וזו העובדה שהוא איבד עניין, רצון וחשק. נראה שלך קשה עם עצמך בגלל סיבות כלשהן. את סגורה בדרך כלל ואולי בגלל אותן סיבות, באופן נשלט או בלתי נשלט על ידך, נקטת פעולות המחבלות באמון זוגי ובקשר זוגי. פעולות אלו נעשו בצורה שיטתית. הדבר מראה על התנהגות כפייתית מצידך וחוסר יכולת לשנות מהלכי התנהגות, גם כאשר אינך שלמה איתם. היום לצערך את קוצרת את תוצאות מעשיך ונראה שבן הזוג זקוק למרחב האישי שלו ולזמן שלו על מנת לבדוק עם עצמו אם הוא מתגעגע לקשר הזה, קשר שהיה לא נעים מס' חודשים מבחינתו. במצב הנוכחי פני לייעוץ פסיכולוגי אישי ויתכן והיה צורך בתרופה למניעת דכאון, חרדה ומחשבות טורדניות. כל טוב ובהצלחה, אילנה