נשואה לאב גרוש עם ילדה בת 11

היי אילנה, אני נשואה לגבר עם ילדה בת 11.אנחנו נשואים מזה כבר שנה ולאחרונה אני חשב קנאה וסוג של תחרותיות עם הילדה. מה שאבא שלה כול הזמן דואד לי לחוש בתחושה הזו מעצם התנהלותו. מה שזה אומר אם הוא מנשק אותי או מחבק אותי הוא מיד עושה זאת גם לילדה אם הוא מביא לי משהו הוא מיד שואל את הילדה אם היא רוצה. הוא שם אותי באותו לבל של הילדה מה שגורם לי לחוש דחוקה הצידה כשהילדה מגיעה אלינו. היחסים ביני לביםן הילדה מצויינים וגם ביני לבינו.אני רוצה לשוחח איתו על זה שמפריע לי אך אני פוחדת כי אני יודעת שזה נושא רגיש מאוד אצלו ואני פוחדת שזה יוביל למריבה בנינו.מצד שני אני חשה תסכול ענקי. אשמח לעזרתך איך ומה לעשות במצב הזה. תודה מראש

אילנית היקרה, אפשר להבין את תחושותיך אך היה מוטב גם להסתכל על המצב מנקודת ראות רחבה יותר. את גרה עם בן זוגך באותה דירה, ישנה איתו באותה מיטה, מקיימת איתו יחסי מין ובאופן כללי הקשר ביניכם הוא על בסיס יומיומי ורציף. אם הילדה מתגוררת עם האם יש להניח שהיא נמצאת בביתכם על פי הסדרי הראיה כלומר, לכל היותר פעמיים בשבוע אחר הצהרים או פעם בשבועיים סופ"ש. אולי אצל בן זוגך ההסדרים מעט שונים. אני מניחה שהאב רוצה לפצותה על מיעוט נוכחותו בחייה ולפיכך משתדל לבטא כלפיה את מירב החום והאהבה בזמנים בהם הם שוהים יחדיו. אם היית בת להורים גרושים והיית רואה את אביך במינון כה מועט (יחסית) האם לא היית מעוניינת לחוש אהובה ורצויה? הקשר בין האב לבתו אינו אירוטי אלא קשר של אב-בת, ומאחר ואת אומרת שגם לך יחסים טובים איתה, ככל הנראה זו ילדה שקל לאהוב אותה, וטוב שכך. אני מאחלת לכם שיהיה לכם ילד משותף ושגם כלפי הילד המשותף יגלה בן זוגך חום ואהבה ואולי אז קל יהיה לך יותר לקבל שאין אהבה אחת באה על חשבון אהבה אחרת ושעם כל ילד האהבה רק הולכת ומתגברת בלב ואין הלב חסר את האהבה לבת הזוג. במידה והתשובה אינה מרגיעה אותך במידה שהיית רוצה הייתי ממליצה לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי קצר כדי לחיות יותר בשלום עם רגשותיך. שנה טובה וכל טוב, אילנה