מבולבל מאוד בקשר הזוגי

אילנה שלום, אני נמצא כרגע בנקודה מאוד מאוד משמעותית עבורי לגבי החלטה חשובה בתחום הזוגי. נפרדתי בת זוגתי לפני כשבועיים אחרי חצי שנה שהיינו יחד. רמת ההתלבטות שלי בנוגע לחזרה לקשר קשה שאין לתאר. אני כלכך מבולבל שאני אפילו לא יודע איך להסביר את בעייתי במילים. היא כלכך חשובה לי ואני מאוד אוהב אותה. מהצד כולם אומרים שאנחנו נורא נורא מתאימים. אבל הבעיה היא שמבפנים אני לא מרגיש שזה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, אני מרגיש שיכל להיות יותר טוב אם אחת אחרת. אני אישית מבפנים לא הכי בטוח שאנחנו מאוד מתאימים. אני לא יודע למה ההרגשה הזאת קיימת ואם איי פעם היא תעבור לי, או שבעצם היא תתקיים בכל קשר עתידי שאני עוד יהיה בו, אבל מאוד קשה לי לחשוב על מצב שבו אני ימשיך את הקשר הנוכחי וההרגשה הזאת תציק לי לתמיד. מצד אחד, אני באמת מוצא בה המון תכונות שהייתי מאוד רוצה בבת זוגתי. מעבר לכך אני ממש מוקסם מיופיה שזה דבר דיי חשוב מבחינתי. והיא גם ידעת להיות מאהבת מושלמת, ממש כמו בחלומותיי הטובים ביותר (כבר יצא לי להפגעה מספר פעמים מנשים אחרות שלדעתי לא ידעו לאהוב אותי כך). מנגד, יש מספר דברים שנורא קשה לי איתם. המרכזי מבניהם הוא חוסר המשיכה המינית. קראתי כמה כתבנות בנושא משיכה מינית בן בני הזוג (חלק גם שלך), והמחנה השתוף היה שאם אין משיכה בהתחלה אז רוב הסיכויים שזה לא יהיה טוב יותר בהמשך, אלא להפך. המחשבה הזאת נורא מפחידה אותי. נכון שהיא נורא יפה והייתי אומר שזה מאוד מושך, אבל יש דברים אחרים שדוחים אותי בה כמו למשל צורת הגוף שלה, ומבנהו. בנוסף לכך, היא מדכא כל נסיון אינטימי ביננו שהולך לכיוון מיני. אני החבר הראשון שלה והיא מצידה מאוד נחושה לשמור עצמה עד לחתונה. מה שבעניי מקסים אבל לדעתי יש אפשרות להמון דברים אחרים חוץ ממין מלא. היא מודעת לזה אבל בכל זאת היא נחושה בדעתה, וזה מאוד קשה לי. יכול להיות שמהידיעה שהיא מדכא כל נסיון מיני, הראש שלי מלחתחילה לא חושב על הכיוון הזה ומה שנוצר זה שאני לא מסתכל עליה בצורה מינית כמעט וכלל. תוסיפי את זה למצב שאני לא הכי נמשך לגופה, אז בכלל יוצא מצב שאני חושב, מפנטז ומאוד רוצה להיות עם אחרות. מה שמאוד מאוד פסול מבחינתי בקשר זוגי בריא. זה נורא קשה מכיוון שלדעתי מניות ומשיכה זה אחת הדברים החשובים ביותר בקשר. אני חייב להגיד שהקשר הזה הוא הארוך ביותר שקיימתי. אני בן 27 והיא אגב בת 21. היו לי המון קשרים בעבר אבל רובם הגדול התבססו על מין או קשרים שרציתי בהם אבל הצד השני לא רצה להמשיך. אני יכול לחשוב שכמובן זה ישתנה ברגע שהיא תהיה פתוחה ומוכנה מינית. אבל אני לא שוכח שיהיה לי תמיד בעיה עם הגוף שלה. אני חושב שאם היא הייתה מזרה קצת זה היה אחרת לחלוטין, אני פשוט לא נמשך לגוף כמו שהוא. וגם לגבי זה היא בערך מודעת וכן עושה רושם שהיא עובדת על זה. בגלל שאני מסתכל עליה בצורה מאוד רצינית ברמה של להקים ביחד משפחה, אני לא יודע מה יהיה בעתיד בעוד כמה שנים אחרי שהיא תעבור כמה הריונות. איך אוכל להתמודד עם השמנה גדולה יותר מהמציאות היום?! החשיבה הזאת מאוד מאוד מפחידה אותי וגורמת לי לא להיות שמח במחצתה. זה הורג אותי מבפנים כי מצד שני היא הבחורה שתמיד רציתי. ממש לא יודע מה לעשות. מה דעתך על הנושא? האם נראה לך ששינוי אמיתי אפשרי מפחינת הרגלי אכילה ושמירה על הנושא בצורה של חיים שלמים ולא רק בזמן הקרוב? האם לדעתך טענותי נכונות ואני באמת עושה שיקול רציני או שאלו דברים שלא כלכך משמעותיים כפי שאני רואה אותם? ואם היית יודעת שבנוסף לזה ישנם עוד דברים מסויימים שקשה לי איתם בה, האם זה ישנה את התמונה? או באמת ניתן לעבוד ולהתגבר על הכל?

אלי היקר, אתה מעלה שפע של נימוקים בעד ונגד הקשר אותו כבר עזבת, ביודענו כי עד לקשר זה לא הצלחת לקיים שום מערכת של קשר יציב, ולו למספר חודשים - כך שקשר בן חצי שנה הוא עבורך בהחלט קשר ארוך. שפע הנימוקים בעד ונגד הוא מורכב ומסובך ומטלטל אותך מצד לצד, אך הייתי נוטה לומר שאולי הבעיה היא לא יתרונותיה וחסרונותיה של חברתך לשעבר (ולמה אתה רוצה למהר ולחזור לאחר שבועיים של פרידה ותוך כדי זה מתכנן הקמת משפחה) אלא סוג של בלבול רגשי בתוכך שיצר בך קושי להתחברות אינטימית וזוגית לאורך זמן. לפי עניות דעתי הבעיה היא סוג של סיבוך רגשי בו אתה שרוי ונדמה לי שהיה כדאי שתפנה לייעוץ פסיכולוגי כדי להבין את הקושי שלך לקבל ולחיות עם הטוב והיש ולא לנסות ולמצוא בו פגמים רבים ככל האפשר ומכל זוית. במקרה שלך זה לא נראה לי תהליך קצר טווח. יתכן ומילותיי נראות לך קשות מדי אך הרושם הוא של מערבולת נתונים שקשה מאוד לצאת ממנה תוך שימת דגש יתר על מימדי הגוף, שלא בהכרח ראוי שזה יהיה הפרמטר העיקרי בבחירת בת זוג לחיים. נסה לפנות לפסיכולוג קופת החולים אליה אתה שייך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

אילנה, המון המון תודה על תשובתך המאוד מכוונת ומדוייקת. לא ציינתי את הפרט הזה, אבל אני מטופל בטיפול פסיכולוגי (במסגרת קופת החולים)כבר קרוב לשנתיים. זו בדיוק הבעיה שאני כבר לא רואה בזה כדרך לפתרון. אחרי כל התקופה הזו אני לא מרגיש שעברתי שינוי גדולה לבעיותיי הפנימיות (וכן יש לא מעט כמו שחשבת, שחלקם אגב לא העלתי). מה שמפתיע אותי במיוחד זה שאני דווקא בנאדם מצליח בתחומים רבים בחיים אבל רק בנושא הזוגי תמיד ידעתי קשיים עצמיים גדולים שלווה בחוסר ביטחון פנימי. לגבי הפרידה אני יכול להגיד לך שכשעכשיו אני קורא את ההודעה שלי בשנית, אני דיי מתחיל להסתייג ממנה מכיוון שאני מרגיש שונה לגבי הדברים שנאמרו. וזה שוב כמובן מראה על חוסר יציבות רגשית. אני באמת כבר לא יודע מה לעשות, מכיוון שכן ניסיתי המון דברים. אני מפחד שלא אוכל להרגיש אף פעם שלם עם עצמי. מה לדעתך נכון יהיה לעשות במצב שכזה?