נישואים

שלום לך אילנה,רציתי לשמוע את חוות דעתך בנוגע אליי,שמי יוסף אני בחור חרדי כבן 25 נשוי לאישה הקטנה ממני בשנתיים,באשתי יש הכול אישה שעובדת ואכפת לה מבעלה ומהבית,אישה יפה אצילית שכזו,עדינה נינוחה ושקטה,והרבה חכמת חיים ,משום מה יש בי מחסום או מחסומים כלפיה ,כמובן שיש למחסומים אלו תופעות לוואי כמו אי זקפה דחיה וכו אני מתגרה מכל הנשים בעולם אך ממנה לא,אני חייב לציין שלא קיימנו מזמן החתונה ועד היום יחסים משום וגיניסמוס,שלדעתי הבעיה מתחילה ממני ,אני כל הזמן נובר וחופר בנבכי הנפש האם עשיתי את הדבר הנכון או האם יכולתי להתחתן עם מישהי יותר טובה וכו, על אף שבאמת לא חסר לי והיא לא מחזירה ממני שום דבר ואני מרגיש שאני כל כך רוצה אותה אך מצד שני יש משהו שמונע ממני להרגיש שנכנסתי למושג שנקרא נישואין....אני נוטל כדורים במינון נמוך עקב הדיכאון ונמיכות הרוח שממנה אני סובל ,הכדורים לא ממש עוזרים אז מאיפה הכול מתחיל מיחסי המין או מפצעי הנפש ? והאם יהיה לזה מזור ,נתקלת פעם במקרה שכזה? חשוב לי לומר שאני הייתי טיפוס די פתוח מבחינת אוננות וצפייה בפורנו וכו

יוסף היקר, אני מתרשמת שאתה מדבר על שתי בעיות נפרדות, זו של אישתך ושלך שלמרבה הצער מחזקות אחת את השנייה. העובדה שאישתך סובלת מוגיניסמוס, תופעה שאינה מאפשרת חדירה, מחייבת טיפול באופן חד משמעי וריפוי מוחלט. כתבה בנושא: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2411427 הטיפול בוגיניסמוס מחייב את נוכחות האישה בלבד ואתה פטור מלקחת בו חלק. באשר אלייך אנני יודעת מהו הרקע לדיכאון ומהן התרופות אותן אתה לוקח. האם הדיכאון מקורו עוד טרום הנישואין, האם הוא קשור לחוסר היכולת לקיים יחסי מין עם אישתך והאם הוא קשור לחוסר התאמתך למוסד הנישואין. כמו כן לא ברור מדוע אינך נשמך לאישתך אלא רק לנשים אחרות. קיימת כאן שאלה של הביצה והתרנגולת, האם חוסר המשיכה לאישתך היא תופעת לוואי של הכדורים למניעת דיכאון ו/או שמא חוסר התשקוה והזיקפה כלפי אישתך נובעים מתופעת הוגינימוס שלה (אותה יש לרפא בכל מקרה). הייתי שולחת את אישתך לטיפול פסיכוסקסולוגי ומנסה לבדוק האם קיום חדירה עם אישתך ישפיע לך על מצב הרוח והתשוקה באופן כללי. אין מניעה כמובן לפנות במקביל לטיפול פסיכולוגי כדי לעמוד על נבכי נפשך. ראוי לציין כי לגברים מהמגזר החרדי עשויים להיות לעיתים קשיים בחשיפה נפשית בשל החינוך הדתי, חרדי, הפתרון של תרופות אולי מקל על התחשוה הסובייקטיבית אך אינו פותר אץ הקונפליקטים הנפשיים ולפיכך רצוי לפנות לפסיכולוג קליני שאינו חרדי ואינו כפוף למערכת הערכים והדיציפלינות של העולם החרדי שלעניות דעתי מונעת לעיתים את החופש להרגיש ולבטא את האותנטיות האישית אם אינה תואמת את רוח מערכת הערכים והנורמות החרדיות. להערכתי עלייך לפנות לטיפול פסיכולוגי וכאמור הדבר דורש פריצה של איסורים פנימיים ושל קודים ערכיים ותרבותיים לאורם גודלת וחונכת. כל טוב ובהצלחה, אילנה