לא מצליחה לשחרר

שלום, אני ממש מרגישה אבודה ואשמח לקבל ייעוץ ותמיכה .. אני בת 21 ולפני כשבוע אני וחבר שלי נפרדנו לאחר קשר של שנתיים וחצי. הוא היה החבר הראשון שלי והייתה ביננו אהבה גדולה מאוד וקשר חזק ואינטנסיבי. הרצון בפרידה הגיע ממנו, זה היה רצון פתאומי ולא מובן, כיוון שעד לפני חודש הכל היה בסדר גמור , תיכננו לטוס לחו"ל והוא אף סיפר לי שתיכנן להציע לי נישואים שם. הבעיה התחילה לפני כשבועיים היה לנו ריב חזק על שטות כלשהי ומאותו רגע הוא התחיל להתרחק ממני לאט לאט..עד שיום אחד ביקש פסק זמן , טען שהוא מבולבל מאוד ומרגיש תקוע איתי והפסיק לראות אותי בעתידו. כמובן שגם אני הייתי מאוד מבולבלת ופגועה, השבועיים האחרונים של הקשר היו קשים מאוד , אחרי כמה ימים שלא דיברנו הוא התקשר וביקש לנסות שוב, אך בעצם יום למחרת הוא התנהג עדיין בקרירות וככה זה נמשך בינינו עם כמה פסקי זמן..יש לציין שכאשר היייתי אצלו בבית בשבתות (הוא שומר שבת) צחקנו ונהנו, אפילו שכבנו והכל היה מעולה..אך כשהיה מגיע יום ראשון שוב היה מתרחק ונכבה ( אנחנו גרים בערים שונות לכן היונו מתראים רק בסופ"שים)..בסופו של דבר הבנתי שרצונו בפרידה אך היה לו קשה לפגוע בי ולשחרר אותי..אבל זה היה בלתי נמנע ואני מאסתי במשחקים האלו, לבסוף נפרדנו לאחר בכי וקושי רב משני הצדדים. איני יודעת עד היום מה עבר אליו ולמה הוא שבר את ליבי ככה, אני עצובה ומתגעגעת אליו המון וגם לו קשה , אפילו שלח לי שיר אהבה שכתב בעצמו אמר שנשבר לו הלב אבל מגיע לי מישהו אחר שיודע מה הוא רוצה ולא מבולבל, לכן הוא משחרר אותי. קשה לי מאוד לשחרר אותו אני צעירה ויש בי המוון פחדים ובילבול..מה עשיתי לא בסדר?..אבל כמובן שאני מבינה שזה לא יילך בינינו ככה כשצד אחד לא רוצה בכך. אני מאוד מנסה להמשיך הלאה, זה השבוע הראשון שאני לבד וזה קשה מאוד מאוד..אני אוהבת אותו ומאחלת לו את הטוב ביותר וגם יודעת שכבר לא נחזור, איני טיפשה. מה שמקשה עליי לשחרר אותו באמת זה החשיבה על המישהי האחרת..אני יודעת שזה קצת מזוכיסטי ולא בריא..אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה ומכאיבה לעצמי המון..מי זאת שתחליף את מקומי? זאת שהוא יאהב ויתן לה את כל מה שאני קיבלתי ממנו? זה משגע אותי כי אני יודעת שלפניי הוא היה ממש פרפר, היה יוצא למועדונים ומחליף בחורות כל שבועיים, הוא גם בחור מאוד מיני והמחשבה שיהיה עם אחרות וישכב איתן ככה אחרי כל הקשר הרציני שהיה בינינו מכאיבה לי מאוד ולא נותנת לי מנוח, רק הרעיון שאחרת תישן בצד של המיטה שהיה שלי הורגת אותי. יש לציין שאני אשמח בשבילו בסופו של דבר אם הוא ימצא מישהי אחרת רצינית וטובה, המחשבות הרעות באות בעקבות העיניין שהוא יעשה שטויות וישכב עם אחרות סתם כמו פעם..זה פוגע בי. מה לעשות? איך אני משחררת את כל המחשבות האלו מהראש שלי? אני מרגישה שאני כן יכולה להמשיך הלאה בלעדיו בסופו של דבר ולמצוא גבר שבאמת יעריך אותי וכן יראה אותי בעתידו, אך המחשבות על בנות אחרות איתו מונעות ממני לשחרר אותו..האם אני אובססיבית? תודה רבה מראש על העזרה.

יעל היקרה מתוך פנייתך את נשמעת בוגרת, יציבה בנפשך ומצליחה להתמודד בשכל הטוב וברגש המתאים עם תהליך קשה של פרידה. אז ראשית ריב חזק וחסר פרופורציה לא פורץ סתם כך על איזה קישקוש. יתכן שהנושא עליו רבתם מלכתחילה היה מזערי אבל העובדה שהוא שאב משני הצדדים כמויות אנרגיה עצומות, מראה שמתחת לפני השטח התבשלו מצבורים של תיסכול, כעס, אכזבה, התלבטות ורצון לפרידה ככל הנראה מצד בן זוגך אבל גם את לא היית לגמרי אדישה שכן בשביל ריב ענק צריך שניים, אחרת מפסיקים אותו בשלב די מקדמי. כך או כך אני שמחה שאת יכולה לראות את חייך זורמים קדימה והייתי ממליצה שאת המחשבות הכפיתיות (שהן טבעיות לשלב הנוכחי) אודות נשים אחרות במיטתו מיד כשתעלנה תחליפינא במפגש רומנטי/ארוטי בינך לבין גבר כלשהו בזמן עתידי כלשהו. התמקדי בך ובתמונות רומנטיות וארוטיות ובין גבר כלבבך והשתדלי ליצור זאת כהרגל קבוע שכל פעם שעולות המחשבות הנובעות מקנאה ותחרות כלפי חברך לשעבר, תנסי להתמקד מיד בתסריט הרצוי לך של את ובן זוג עתיד מאוהבים, תשוקתיים ומאושרים. החודש הראשון לפרידה עשוי להיות קשה ולמעשה השתדלי במידת יכולתך להתראות עם בני אדם, חברות וידידים גם אם הראש נמצא במקום אחר. בהדרגה יפחת הכאב ובפרט תשתדלי לדמיין תמונות עתידיות נעימות ורצויות לך. במידה ותוך חודש תרגישי שאין שיפור במצב את מוזמנת לפנות שנית לפורום. כל טוב ובהצלחה אילנה

היי יעל אני בת 30 ולפני כ7 חודשים חבר שלי נפרד ממני יום בהיר אחד. הקשר בינינו היה מלא באהבה וכבוד ושיתוף פעולה ואפילו הוא אמר שככל שהזמן עובר הקשר רק נהיה יותר טוב. על פניו לא הייתה שום סיבה לפרידה ועד היום הזה הוא אומר שהאהבה שלו אלי לא דעכה. החודשים האחרונים היו הנוראים בחיי וכל הזמן ניסיתי למצוא דרך להחזיר אותו. לא הבנתי למה אם הכל טוב והוא אוהב הוא עדיין בוחר לא להיות איתי. כשגיליתי שהוא נפגש עם בנות אחרות התמוטטתי, צעקתי עליו, בכיתי והרבצתי. לו ולעצמי. הייתי בטוחה שהוא יהיה אבי ילדי ואיך אחרי כל מה שעברנו הוא יכול להיות עם מישהי אחרת במיטה שלו, על הסדינים שהיו שלנו, איך הוא יכול לחבק אותה ולא לחשוב עלי. אין מנוס מהרגשות הרעים והתקופה הרעה שאחרי פרידה שמרגישה שעוברת לאט כל כך. לקח לי 6 חודשים להבין שהוא לא נפרד רק בגללו אלא בשבילי. בלב שלם, למרות שאני עדיין פגועה, אני יודעת שהוא נפרד ממני רק בגלל שהוא אהב אותי כל כך. הוא ידע שהוא לא יכול לתת לי מה שאני רוצה, קשר זוגי מחייב ומשפחה, ובמקום להשלות אותי הוא בחר לתת לי חופש למצוא את מה שראוי לי. הפרידה הייתה מאוד קשה גם לו ובכל זאת הוא בחר להיפרד כדי לתת לי להגשים את עצמי. יש כאלה שהיו נשארים ביחד ואז מוציאים את התסכול על הבת זוג או בוגדים. הוא עשה דבר אצילי ונתן לי חופש להיות עם מישהו אחר שיעשה לי טוב. הוא עזב לא בגלל שאני עשיתי משהו לא בסדר אלא כי הוא היה לא בסדר. ונראה לי שכך גם חבר שלך. בגלל שהיית כל כך טובה אליו ובגלל האהבה שלו אליך ואי היכולת שלו להיות איתך כמו שבן זוג צריך להיות הוא עזב. את לא עשית שום דבר לא בסדר. כשאני רואה היום את הפרוד שלי, הוא כל כך מבולבל, מתנהג שונה לגמרי מהאדם שאני הכרתי, חווה חוויות לא בריאות וכל זה מתוך בלבול שנובע מהעובדה שהוא אינו יודע מי הוא בחיים האלה עדיין. זה לא האדם שאיתו אני רוצה לחיות. גם הסקס המזדמן שהוא מקיים עם בנות אחרות אינו טוב כמו הסקס שהיה בינינו, לא מתקרב אפילו והוא בעצמו אמר שאין מה להשוות כי בינינו הייתה אהבה מטורפת. אין לך מה לחשוש מסקס שלו עם בנות אחרות, הוא לא נהנה מזה כמו שנהנה איתך, את תופסת אצלו מקום אחר לגמרי. נכון שלא צריך לחשוב כל הזמן עליו עם בנות אחרות אך אני בהתחלה כן חשבתי ולמדתי לקבל את זה ולאט לאט הבנתי שאין קשר בין זה לבין מה שהיה בינינו. סטוצים כאלו ם רק כדי להעביר את הזמן ולהתגבר על הכאב והבדידות ולהרגיש חום רגעי. ולא בגלל שהוא שכח אותך או לא איכפת לו ממך. גם אני עשיתי זאת כשנפרדתי מקשרים קודמים בעבר וזה לא מנע ממני להתעורר בבוקר ולחשוב על הפרוד שלי. היום זה כבר לא מתאים לי ואני מאמינה שכל הכאב שמרגישים הוא בסדר וזהו דרכו של הלב להרפא ולהוציא את כל התחושות הרעות החוצה. אז אל תרגישי רע עם עצמך על המחשבות והכאב, תקבלי אותן ותראי שעד כמה שזה מעצבן לשמוע, הזמן מרפא ויום יגיע ולא יהיה איכפת לך עם מי הוא נמצא ומה הוא עושה ופתאום תמצאי את עצמך נמשכת ורוצה להיות עם מישהו אחר. לי זה לקח חצי שנה, מקווה שלך יקח פחות וגם אם לא זה בסדר. את צעירה ובוגרת מספיק לנהל קשר ארוך ומשמעותי והמון גברים מחפשים בדיוק אותך. אני דיברתי עם חברות הרבה מאוד וגם נעזרת במטפלת. זו גם אופציה אך לא חובה אלא אם כן את מוצאת את עצמך באותו מצב גם עוד שנה בלי שאת מרגישה הקלה. יום יגיע ואת תביני שעד כמה שזה עצוב שדברים נגמרים, זה בכלל לא הבן אדם שאת רוצה להיות איתו. תני לעצמך לכאוב עכשיו, תוציאי את כל המחשבות הרעות וכך אולי תדעי שהתגברת לפני הקשר הבא שלךף בין אם תחזרו ובין אם זה יהיה מישהו אחר. זוהי כמובן איננה חוות דעת מקצועית רק דברים מניסיוני האישי. אם כן יש מחשבות שאני ממליצה להכריח את עצמך לחשוב, זה יום יום להגיד או לכתוב כמה דברים טובים שאת אוהבת בעצמך. את תגלי שיש הרבה כאלה.נועה