לא מצליחה לשחרר

שלום, אני ממש מרגישה אבודה ואשמח לקבל ייעוץ ותמיכה .. אני בת 21 ולפני כשבוע אני וחבר שלי נפרדנו לאחר קשר של שנתיים וחצי. הוא היה החבר הראשון שלי והייתה ביננו אהבה גדולה מאוד וקשר חזק ואינטנסיבי. הרצון בפרידה הגיע ממנו, זה היה רצון פתאומי ולא מובן, כיוון שעד לפני חודש הכל היה בסדר גמור , תיכננו לטוס לחו"ל והוא אף סיפר לי שתיכנן להציע לי נישואים שם. הבעיה התחילה לפני כשבועיים היה לנו ריב חזק על שטות כלשהי ומאותו רגע הוא התחיל להתרחק ממני לאט לאט..עד שיום אחד ביקש פסק זמן , טען שהוא מבולבל מאוד ומרגיש תקוע איתי והפסיק לראות אותי בעתידו. כמובן שגם אני הייתי מאוד מבולבלת ופגועה, השבועיים האחרונים של הקשר היו קשים מאוד , אחרי כמה ימים שלא דיברנו הוא התקשר וביקש לנסות שוב, אך בעצם יום למחרת הוא התנהג עדיין בקרירות וככה זה נמשך בינינו עם כמה פסקי זמן..יש לציין שכאשר היייתי אצלו בבית בשבתות (הוא שומר שבת) צחקנו ונהנו, אפילו שכבנו והכל היה מעולה..אך כשהיה מגיע יום ראשון שוב היה מתרחק ונכבה ( אנחנו גרים בערים שונות לכן היונו מתראים רק בסופ"שים)..בסופו של דבר הבנתי שרצונו בפרידה אך היה לו קשה לפגוע בי ולשחרר אותי..אבל זה היה בלתי נמנע ואני מאסתי במשחקים האלו, לבסוף נפרדנו לאחר בכי וקושי רב משני הצדדים. איני יודעת עד היום מה עבר אליו ולמה הוא שבר את ליבי ככה, אני עצובה ומתגעגעת אליו המון וגם לו קשה , אפילו שלח לי שיר אהבה שכתב בעצמו אמר שנשבר לו הלב אבל מגיע לי מישהו אחר שיודע מה הוא רוצה ולא מבולבל, לכן הוא משחרר אותי. קשה לי מאוד לשחרר אותו אני צעירה ויש בי המוון פחדים ובילבול..מה עשיתי לא בסדר?..אבל כמובן שאני מבינה שזה לא יילך בינינו ככה כשצד אחד לא רוצה בכך. אני מאוד מנסה להמשיך הלאה, זה השבוע הראשון שאני לבד וזה קשה מאוד מאוד..אני אוהבת אותו ומאחלת לו את הטוב ביותר וגם יודעת שכבר לא נחזור, איני טיפשה. מה שמקשה עליי לשחרר אותו באמת זה החשיבה על המישהי האחרת..אני יודעת שזה קצת מזוכיסטי ולא בריא..אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה ומכאיבה לעצמי המון..מי זאת שתחליף את מקומי? זאת שהוא יאהב ויתן לה את כל מה שאני קיבלתי ממנו? זה משגע אותי כי אני יודעת שלפניי הוא היה ממש פרפר, היה יוצא למועדונים ומחליף בחורות כל שבועיים, הוא גם בחור מאוד מיני והמחשבה שיהיה עם אחרות וישכב איתן ככה אחרי כל הקשר הרציני שהיה בינינו מכאיבה לי מאוד ולא נותנת לי מנוח, רק הרעיון שאחרת תישן בצד של המיטה שהיה שלי הורגת אותי. יש לציין שאני אשמח בשבילו בסופו של דבר אם הוא ימצא מישהי אחרת רצינית וטובה, המחשבות הרעות באות בעקבות העיניין שהוא יעשה שטויות וישכב עם אחרות סתם כמו פעם..זה פוגע בי. מה לעשות? איך אני משחררת את כל המחשבות האלו מהראש שלי? אני מרגישה שאני כן יכולה להמשיך הלאה בלעדיו בסופו של דבר ולמצוא גבר שבאמת יעריך אותי וכן יראה אותי בעתידו, אך המחשבות על בנות אחרות איתו מונעות ממני לשחרר אותו..האם אני אובססיבית? תודה רבה מראש על העזרה.

יעל היקרה מתוך פנייתך את נשמעת בוגרת, יציבה בנפשך ומצליחה להתמודד בשכל הטוב וברגש המתאים עם תהליך קשה של פרידה. אז ראשית ריב חזק וחסר פרופורציה לא פורץ סתם כך על איזה קישקוש. יתכן שהנושא עליו רבתם מלכתחילה היה מזערי אבל העובדה שהוא שאב משני הצדדים כמויות אנרגיה עצומות, מראה שמתחת לפני השטח התבשלו מצבורים של תיסכול, כעס, אכזבה, התלבטות ורצון לפרידה ככל הנראה מצד בן זוגך אבל גם את לא היית לגמרי אדישה שכן בשביל ריב ענק צריך שניים, אחרת מפסיקים אותו בשלב די מקדמי. כך או כך אני שמחה שאת יכולה לראות את חייך זורמים קדימה והייתי ממליצה שאת המחשבות הכפיתיות (שהן טבעיות לשלב הנוכחי) אודות נשים אחרות במיטתו מיד כשתעלנה תחליפינא במפגש רומנטי/ארוטי בינך לבין גבר כלשהו בזמן עתידי כלשהו. התמקדי בך ובתמונות רומנטיות וארוטיות ובין גבר כלבבך והשתדלי ליצור זאת כהרגל קבוע שכל פעם שעולות המחשבות הנובעות מקנאה ותחרות כלפי חברך לשעבר, תנסי להתמקד מיד בתסריט הרצוי לך של את ובן זוג עתיד מאוהבים, תשוקתיים ומאושרים. החודש הראשון לפרידה עשוי להיות קשה ולמעשה השתדלי במידת יכולתך להתראות עם בני אדם, חברות וידידים גם אם הראש נמצא במקום אחר. בהדרגה יפחת הכאב ובפרט תשתדלי לדמיין תמונות עתידיות נעימות ורצויות לך. במידה ותוך חודש תרגישי שאין שיפור במצב את מוזמנת לפנות שנית לפורום. כל טוב ובהצלחה אילנה