מחלת מין

היי, אני ובן זוגי מקיימים יחסים לא מוגנים, הוא החל להתלונן לפני כחודשיים על רגישות באיבר המין, צריבה במתן שתן ואדמומיות בקצה איבר המין. ניגשנו לעשות בדיקת מחלות מין ושנינו חזרנו חיוביים לכלמידיה, כל השאר היה תקין לחלוטין- לשמחתנו. רופא הנשים שלי רשם לי דוקסילין ל 10 ימים- אותם נטלתי כמובן עד הסוף. לבן זוגי- המתגורר בחול- נרשם אותו סוג אנטיביוטיקה, רק לשבוע והיות ולא חל שיפור בתסמינים החיצוניים שלו- הוא קיבל מרשם המשך לשבוע נוסף, של אותה האנטיביוטיקה, אותה החל לנטול בהפרש של יום מסיום הקופסא הראשונה שנטל. לאחר שסיימנו שנינו את האנטיביוטיקה (10 ימים שלי 15 יום שלו), בהם כמעט ולא קיימנו יחסי מין ואם כן- אז מוגנים בלבד, התחלנו לקיים יחסים לא מוגנים, על פי הנחיות ואישור ששנינו קיבלנו משני הרופאים השונים שלנו, כשנאמר לנו שהאנטיביוטיקה יעילה ב 100% טיפול. היום, כחודש אחרי- בן הזוג שלי עדיין מתאר סימפומים קלים יותר- אך עדיין קיימת רגישות ואדמומיות קלה.. כמובן שהוא ייגש שוב למרפאה ואני אגש שוב לעשות בדיקת דם על מנת לוודא שלא הדבקנו אחד את השני שוב.... השאלה היא- בהסתמך על מה שרשמתי- מה הסיכוי שאנחנו עדיין חיוביים לכלמידיה? מה הסבירות להחלמה מלאה מנטילת האנטיביוטיקה עד הסוף? ומה המשמעות שאני נטלתי ל- 10 ימים והוא ל- 7 ימים ( 7 ימים לבקשתו)?האם יכול להיות שהאנטיביוטיקה אכן עזרה וכי אנחנו לא חולים יותר, ושהתסמינים של בן זוגי נובעים ממשהו אחר..? אשמח לקבלת תשובות.. שני

האם אני לא יכולה לבקש לעשות שוב את בדיקת הימצאות הכלמידיה? מה הסיכוי שלא החלמנו לאחר נטילת האנטיביוטקיה במלואה...?