בפחד ולחץ

שלום ד"ר הלפרין. אני די בפאניקה: במסגרת עבודתי כעת אני מראיינת אנשים הלוקים בנפשם ונתונים במסגרות שיקומיות שונות. היום פגשתי מישהו שנראה לי רזה, קולו היה חלש במיוחד הוא נראה לי כחוש וחיוור בצורה קיצונית (שלא לומר ...צהוב?). עוד בטרם הפגישה שמעתי אותו אומר משהו למטפל שלו לגבי איזו זריקה שעליו לקבל השבוע (בתחילה סברתי שמדובר בטיפול למחלותו הנפשית). מכל מקום, כשהתחלתי לשוחח עימו התחוור לי שבנוסף למחלה הנפשית הוא חולה צהבת (כנראה בשלב פעיל לפי המראה). אין לי מושג אם זו צהבת בי או סי. ישבתי לידו כ 7-10 דקות, ואני מ-בו-ע-ת-ת. ידוע לי שמצהבת סי קשה יותר להידבק והמחלה עוברת בדם ובהפרשות, אך לגבי צהבת בי היא גם עוברת ברוק ונוזלים. לפעמים אנשים נוטים לירוק כשהם מדברים ואני מקווה שהוא לא פלט עלי רוק כשדיבר. היה לו גם פצע פתוח על השפה אז בכלל... . כיוון שישבתי מאוד קרוב אליו כי הוא דיבר בלחש אני חוששת שאולי אפילו מהלחות שנפלטת בדיבור/בנשימה אני יכולה להידבק. בקיצור פ-ח-ד. אוסיף נתון מעודד אולי: לפני כ 8 שנים קיבלתי סידרת חיסונים נגד צהבת בי אך כמובן שזה לא מבטיח מאה אחוז של הגנה... . אשמח לחוות דעתך המקצועית. האם יש מקום לדאגה???מה עושים? תודה רבה.

דומני שהמטפל בו במסגרת השיקומית - בחור צעיר - אינו מודע לחומרת מחלתו של איש זה. האם כדאי שאדבר עימו על כך?

לא נדבקים בהפרשות.דרוש מגע של דם בדם בלבד! כמו שיתוף מחטים לדוגמא.