אנברל, מנטו,תרופות שונות ותפקודי כבד וכליה

אני סובלת מדלקת מפרקים . הכאבים הם בכל המפרקים, כל פעם מפרק אחר ולאחרונה הסבל הוא בכל המפרקים. תחילה טופלתי בפלקניל ומטוטרקסאט (כדורים) אך מהר מאד הופסק הפלקניל בגלל שהסתבר שגירוד בכפות הרגלים אובחן כפסוריאזיס . המשכתי את הטיפול במטוטרקסאט תחילה בכדורים, ומעבר לזריקות במשך כ-8 חודשים. המצב היה סטאטי אך נשירת השיער שהחלה הפריעה לי והופסק הטיפול. במקומם זאת קילתי קולכיצין בשילוב עם מסוליד אבל עקב טיפול בדוקסילין הגעתי לבית חולים לאחר שקשה היה לי לבלוע והסתבר שהשילוב בין התרופות גרם לכל המצב. היום אני מטופלת בסלאזופירין אבל לצערי אין שום תועלת. אני מתנגדת לטיפול בפרגניזון. טיפול באנברל מוריד את הרמה החיסונית של הגוף ולכן הופניתי לליגה למניעת שחפת לביצוע בדיקת מנטו. ונמצאתי חיובית. התחלתי לקבל טיפול באיזוניאזיד מזה כ- 5 שבועות. ביום הראשון לטיפול הרגשתי בחילות אך זה עבר לאחר מספר ימים. בינתיים אני ממשיכה לקחת סלאזופירין אבל נעשיתי מיום ליום יותר מוגבלת שלא לדבר על הכאבים. השינה אינה שינה, קשה לקום בבקר מהמיטה, קימה מהכיסא במשרד זאת משימה בלתי אפשרית, עליה וירידה במדרגות. הפסקתי ללכת לשיעורי פילאטיס שבהתחלה עזרו לי. כמו כן אני מרגישה כאבים גם בשרירים, אני עייפה מאד, הראיה שלי מופרעת בצורה מאד משונה. אני בת 60, ממשיכה לעבוד עם קשיים רבים, אינני רוצה להפסיק כי לשכב כל היום זה לא הפיתרון . התפקוד היומיומי ואיכות החיים ירדו - אהבתי לרקוד, לצאת, לארח, להתלבש, והיום התהפך. שאלותי הן: האם האיזוניאזיד גרם להחמרה במצב, האם האנברל אכן יעזור . יחז עם זאת כל התרופות האלה אולי יכולות לעזור אבל מצד שני כולן דורשות מעקב מאד עקבי לתפקודי כבד וכליות. יחד עם כל זאת נראה לי שמצד אחד מרפאים משהו ומצד שני הורסים משהו אחר. בעיני חשוב יותר לשמור על תפקודי הכבד והכליות זאת דילמה . אודה על התייחסותכם

במתן כל תרופה יש לשקול יחס יעילות לסכנה לפתח תופעות לוואי. אנברל היא תרופה מאוד יעילה בדלקות מפרקים מסוימות והחזירה הרבה חולים לחיים רגילים. אך גם לתרופה זו יש תופעות לואי - ראומטולוג מטפל יספר לך על כל אחד ואחד. טיפול באיזוניאזיד הוא רק ל 9 חודשים וכדי לסיים אותו אם אין תופעות כבדיות או אחרות המונעות טיפול. אומנם ניתן להתחיל אנברל כבר אחרי חודש ראשון של טיפול מניעתי זה.