הורים עם בעיות מורכבות

שלום! אני אובדת עצות לגבי ההורים של בעלי. שניהם בני 70 בערך. חמי- חולה אליפסיה, מטופל אבל מידי פעם התקף. לפני חמש שנים לקה בשבץ מוחי והשתקם. הוא הולך עם מקל. יש לו הרבה בעיות התנהגות וקשה להיות איתו. חמותי- סובלת כבר עשרות שנים מדכאון וחרדה. מטופלת אך מאד מדוכאת. היא מסרבת לעשות בדיקת שמיעה אף על פי שברור שיש לה ירידה משמעותית בשמיעה. היא אינה יודעת להעסיק את עצמה. הם גרים בדירה קטנה. יש לו מטב ל-15 שעות. בתכלס זה לא ממש עוזר כי ההתקפים יכולים לקרות בכל מיני שעות. הם אנשים בודדים משום שבכל עברם הם צעקו ורבו עם אנשים והרחיקו מעליהם חברים וקרובי משפחה. בגלל ההתנהגות הלא נעימה שלהם הקרובים מעדיפים שלא יגיעו לשמחות וללויות. קשה מאד להיות איתם משום שהם צועקים הרבה . גם נראה שיש להם ירידה קוגניטיבית. הצענו בזמנו דיור מוגן אך הם סרבו. חשבנו שזה פתרון משום שלילדים קשה להתמודד ולהיות אחראים על שלל הבעיות שלהם. בנתיים השכנים סובלים מהצעקות שלהם ומה שהם רואים זה זוג קשישים שאינם מטופלים. כל פעם שקורה משהו, כמו התקף אפילפסיה,חמותי צועקת בהיסטריה, השכנים מגיעים והאחים (2 מתוכם שהם המעורבים) לא ממש יודעים מה לעשות. סליחה שיצא ארוך. מה עושים?

רוזי שלום אם הבנתי נכון את מתארת מצב מורכב מאוד שנמשך כבר הרבה שנים, את מציינת הפרעות התנהגות, דכאון, כנראה ירידה קוגניטיבית, אינך מציינת כיצד הם מתפקדים ביומיום: האם הבית נקי, האם הם אוכלים בצורה מסודרת? האם הם עצמם מתפקדים ברמה בסיסית(רחצה, הלבשה)או מוזנחים פיזית? אם אין כאן שאלה של הזנחה, הרי שמנסיוני אני חושש שהרבה מה לעשות אין, כך הם חיו עד היום וכך כנראה זה ימשך. שאלה חשובה אחרת היא מה הם רוצים עבור עצמם? הרי אין דרך לכפות עליהם טיפול כלשהו ללא הסכמתם. בכל מקרה אני כן מציע לנסות ולהגיע איתם להערכה גריאטרית כוללת, בין היתר כדי לבדוק האם השיפוט ויכולת קבלת ההחלטות שלהם תקינים ובהתאם להחליט מה עושים, במקביל נסו להתייעץ עם העובדת הסוציאלית של קופת החולים או של מחלקת הרווחה במקום מגוריהם.

תודה על התשובה. הם אוכלים בצורה מסודרת. יש להם עוזרת שבאה לבשל ולנקות. הם מסתדרים עם הכביסה. אי אפשר לומר שהם מוזנחים פיזית. למי שמביט מהצד, כמו השכנים, זה נראה כאילו הם מוזנחים. ניסינו להתחיל איתם תהליך של אבחון יחד עם רופא המשפחה, אבל הם לא הגיעו לתור השני שנקבע. קשה מאד לעבור תהליך איתם. אני ניסיתי לפני כמה שנים לעודד את חמותי ללכת למועדון מסוים, לא הסכימה ללכת לפגישה השניה. עם מי הכי כדאי להתייעץ? אני חושבת שאנחנו זקוקים למישהו שיגדיר לנו מה בדיוק המצב ולפי זה לקבוע מה הצרכים. האם לפי דעתך יש איזה שהוא סוג של דיור מוגן שיכול להתאים להם? לא שהם מוכנים לזה. הם היו רוצים להישאר בבית שלהם. גם קשה לחשוב שיעברו לגור צמוד ליד אחד הילדים כי זה ישאב את כל הכוחות ולא בטוח שאפשר להתמודד באופן יומיומי עם שלל הבעיות. מה עושים עם זוג שאינו סיעודי אך גם אינו לגמרי מתפקד?