המומה , חרדה

אבי בן 88 . חלה בדמנציה, מטופל באקסלון. אמי צעירה ממנו בכ 8 שנים. מזה 3 שנים לא ישנים יחד.השבוע צלצלו לאמי המפלגה , ומתברר שאבי עשה לאמי את המוות עם מי היא מדברת, עם מי היא בוגדת... כל השנים אבי היה הדמות הדומיננטית בבית. עכשו היא המרכז, ןסביר להניח שקשה לו עם זה. הוא מודה לכך שהוא לא זוכר. היא לועגת לו על תגובותיו. כאשר אני מנסה להסביר לה שזו מחלה לא מוכנה לקבל. לאמי מצאו גידול שפיר בראש לפני כחצי שנה. בינתיים שניהם מתפקדים: עושים קניות, אמי מבשלת, אבי קורא עיתון ,רואה טלויזיה , יורד לבנק לדואר וכו. הערב אמי העירה את אבי כדי שיעזור לה במשהו . הוא פתח את הדלת . היא שאלה אותו לאן הוא הולך, והוא ענה לבית ההוא. אמי צלצלה אלי. הגעתי.הוא לא הצליח לפתוח את העינים. התלונן על כאב מאחורי האוזן. חזר על ענין הבית שרצה ללכת, ולא נתנו לו. אחותי שוחחה עמו בטלפון. דיבר מעט אך לענין. המומה מהמצב. מה אפשר לעשות?

מיכל שלום קרוב לוודאי שמה שאת מתארת הן הפרעות התנהגות השכיחות בדמנציה: מחשבות שווא, חשדנות, האשמות ועוד. מחלת הדמנציה היא מחלה מתקדמת, ההתחלה בהרבה מקרים יכולה להתבטא בירידה בזכרון בלבד אולם בהמשך מתווספים סימנים נוספים כמו אלה שתארת. כדי לתת לאביך את הטיפול המתאים למצבו ויש טיפול כזה, יש צורך בבדיקה והערכה של גריאטר שיוכל גם לרשום לו את הטיפול המתאים. באשר לתגובתה של אימך, אני מניח שכפי שלאביך "קשה עם המחלה" כמו שאת מציינת, כך גם לאימך ואולי מכאן תגובתה, את ואחותך מבחינתכן תמשיכו ותסבירו לה שזו מחלה כמו כל מחלה "גופנית" אחרת, אני גם מציע שהיא תתלווה לאביך בביקור אצל הרופא, מנסיוני ביקור כזה הרבה פעמים מאוד ממחיש לבני משפחה את מצבו של החולה. דבר אחרון לגבי הכאב מאחורי האוזן, כמובן שאם התלונה הזאת חוזרת יש להתייחס אליה בבדיקת רופא. מאחל לכם הרבה בריאות