הרגשה מבלבלת

לאילן שלום. אמי בת 96, סיעודית, גרה עם מטפלת, הרביעית במספר. כל הזמן יש לאמי תלונות על כל דבר. הכי מוזר שהיא משוכנעת שלמטפלת יש גברים שבאים אליה הביתה בלילה. אם אני אומרת שלא יתכן היא מאד כועסת אלי. אם אני משחקת את המשחק שלה היא נרגעת. יש לי הרגשה שאמי רוצה להיפטר ממנה ועושה הצגות כדי שאני אאמין לה. יש לציין שאמי לא לוקחת שום תרופות. רק אקמול, לפעמים. חץ מזה יש לאמי התקפי כעס, היא יכולה להיות נחמדה ולאחר שעה להפוך את עורה ולפגוע בכולם. היא קוראת בשמות גנאי את המטפלת דבר שמאד מעליב. מה עלי לעשות?

טובה שלום את עצמך נותנת את התשובה לשאלתך: "אם אני משחקת את המשחק שלה היא נרגעת", זו פחות יותר ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לך. את מתארת אצל אימך מחשבות שווא (הגברים) וכנראה גם הפרעות התנהגות - התקפי הכעס והפגיעה (המילולית אני מניח) בכולם סביבה.איני מכיר את אימך , איני יודע האם אובחנה מבחינת מצבה השכלי/ קוגניטיבי, התופעות שאת מתארת מתאימות לדמנציה לדוגמא ואם כן, הרי כל מה שאת מתארת אינו בשליטתה ובעצם גם אינו אישי נגד אף אחד, אפילו לא המטפלות.את אומרת שאימך בת 96 ואינה נוטלת תרופות, יהיו שיציעו טיפול תרופתי הרגעתי להתנהגות שאת מתארת, אם את שואלת את דעתי, אין מקום לטיפול כזה כל זמן שאין ביטוי פיזי "אלים" בהתנהגות שלה או ארועים של אי שקט כמו לדוגמא צעקות בלתי פוסקות או בקיצור כאשר אין ברירה. הטיפול או ההתייחסות לבעיה שאני בדרך כלל מציע הוא התנהגותי וכאן אני חוזר לפתרון שאת עצמך הצעת "לשחק את המשחק שלה" בשום אופן לא להתעמת איתה בשום נושא (זכרי שהיא לא עושה זאת "בכוונה")אפשר לתת תשובות מתחמקות ולנסות לשנות נושא בכל פעם שזה קורה. היות שאחת הנפגעות העיקריות היא המטפלת, חייבים להסביר לה ממה נובעת ההתנהגות של אימך וזה אינו מכוון אליה אישית,בתקווה שהיא תשתף פעולה. גם היא, כמוכם, לא צריכה להתעמת איתה ולנהוג באותה אסטרטגיה של תשובות מתחמקות, התעלמות או שינוי נושא. חשוב מאוד להדריך אותה להעסיק את אימך כמה שניתן, (ההתנהגות הזאת לפעמים נובעת משיעמום או חוסר תעסוקה): טיולים ברגל או בכיסא גלגלים,משחקים, פעילויות כמו סידור פרחים, דפדוף באלבומי תמונות ישנים או עיתונים, השמעת מוסיקה שאתם יודעים שהיא אהבה ועוד. יש לי מטופלת ש"עוזרת" למטפלת בהכנת אוכל - המטפלת פשוט נותנת לה קערה של אורז ושעועית ומבקשת ממנה להפריד ביניהם (במקרה שלה היא היתה רגילה לברור אורז לפני הבישול). גם אם כל פעילות כזאת תהיה קצרה היא תעסיק אותה. המטפלת יכולה גם לפנק את אימך במסג'ים - עבודה על כפות הרגליים ("כמו" רפלקסולוגיה) היא מאוד מרגיעה.ועוד ועוד בהצלחה, הרבה בריאות וחג שמח אילן שפר פתרונות מעשיים לטיפול בקשיש בביתו www.ilanshefer.co.il

הענינית והמאירה. האם אמי בת ה-96 במצבה הדמנטי מאבדת את הרגש האנושי כלפי בני אדם, כולל בני משפחה? היא כל הזמן "דורכת על פצעים" של כולם, יודעת לפגוע בדיוק בנקודות הכי כואבות, ולהכאיב. יש לי הרגשה שהיא גם נהנית מזה. כאילו- עכשיו מותר לה להגיד הכל,לצפצף על העולם. אני מרגישה שהיא מאד מאד חזקה בגישה שלה, ומקבלת את מה שהיא רוצה. למה אנשים חושבים שבגלל גיל מבוגר מותר להם לעשות הכל וגם יסלחו להם? אני רוצה לציין שגם בגיל צעיר יותר היא נהגה לפגוע ולא להיות אמפטית כלל. אולי עכשיו זה מחריף? ערב טוב ותודה מראש על תשובתך המלומדת.