איך להתרגל לאלצהיימר?

שלום, סבתי היקרה והאהובה חלתה באלצהיימר בשנה האחרונה, החלה התדרדרות בחודשים האחרונים וכיום היא סובלת מדמנציה, דיכאון, חרדות וכו'.. לאחרונה היא נפלה ושברה הירך וחלה התדרדרות במצבה. לנו המשפחה הקרובה מאד קשה להתמודד עם חוסר האונים שלה (היא מבינה שמשהו לא בסדר איתה) ולא יודעים איך להתמודד בדיוק איך להתנהל מולה, מה שגורם לחוסר אונים שלנו שלעתים מלווה בחוסר סובלנות. בביקורים האחרונים אצלה אני אינני מפסיקה לבכות ולא יודעת איך להתמודד בכדי לחזק אותה או לסייע לה. אודה לעזרה כלשהי .

אלצהיימר היא מחלה שמשפיעה מאוד על המשפחה ומאמתת אותה עם קשיים רגשיים ומעשיים רבים מאוד. רציתי לספר לך שעמותת "עמדא" מקיימת כ-40 קבוצות תמיכה לבני משפחה של חולי אלצהיימר ברחבי הארץ. התקשרי לעמותה לקו החם *8889 ותבררי לגבי קבוצה באזור מגוריך. בפגישות מתמודדים בני המשפחה עם הקשיים הכרוכים בטיפול בחולה.

לנכדה שלום מחלת האלצהיימר אכן לא פשוטה להתמודדות, הן מצד המטופל והן מצד המטפל, יחד עם זאת, עדיין ניתן לעשות לא מעט. אני מאמין שכמו גם במחלות אחרות או במצבים קשים אחרים שאנחנו מתנסים בהם לצערי, צריך חשוב וכדאי להתרכז במה שיש ולא במה שאין, בעיקר כי עם ה"אין", באמת שגם הרבה אין מה לעשות והוא זה שעלול להביא את החולה ומשפחתו למצב של חוסר אונים, דכאון וחוסר תקווה. היות שהחולה הוא הפגיע יותר, אנחנו צריכים לעשות את המקסימום לרווחתו ולשדר אופטימיות גם במצבים קשים. מחלת האלצהיימר אינה מוחקת הכל, בכל שלב של המחלה, גם אם הוא שלב מתקדם, נותרים מספיק גרויים שעשויים לתרום לרווחה הפיזית והנפשית שלו. בראש וראשונה חייבים כמובן לדאוג לרווחה פיזית בסיסית ולטיפול סיעודי טוב, הגרויים המשמעותיים שיש לחולי אלצהיימר גם בשלבים מתקדמים הם מגע, ריח, שמיעה וראיה. במגע אני מתכוון למגע פיזי פשוט והרבה, החל מהחזקת יד, ליטוף או עיסוי. רפלקסולוגיה לדוגמא, היא פתרון מצויין, גם אם אינה נעשיית בצורה "מקצועית" , מרגיעה מאוד ומחזקת את הקשר עם החולה, זה יכול להיות בכפות הרגליים, כפות ידיים ואפילו טיפול פנים. שימוש בכריות ריח (לבנדר לדוגמא או ורדים) שגם אפשר למולל בידיים, מוסיקת רקע שקטה יכולה להשרות אווירה מרגיעה ונעימה במיוחד, דברו עם סבתא, גם אם אינכם בטוחים שהיא מבינה את כל מה שאתם מספרים לה, קיראו לה מעיתון, טיולים מחוץ לבית, גם אם היא על כסא גלגלים, דפדוף באלבומי תמונות ישנות, החזקת חית בית (אם זה אפשרי) ועוד, כל פעילות כזאת גם אם אינה ארוכה במיוחד מיטיבה עם החולה ותיטיב גם איתכם!! חשוב ליצור איזשהו סדר יום קבוע ולחלק את הפעילויות האלה עם בני משפחה בעיקר כדי שהעומס יתחלק באופן שווה בין מספר אנשים. דברו ביניכם על כל מה שמכביד עליכם, שתפו זה את זה, זה מאוד מקל, אלה לא סיסמאות, זה בדוק וזה עובד. קבוצות תמיכה כפי שכבר נאמר יכולות גם הן להוות מקור תמיכה נוסף. לאלצהיימר לא בהכרח מתרגלים אבל כן אפשר לחיות עם. בהצלחה.