כמה אפשר

אני אובחנתי כדכאונית לאחר אפיזודה שהייתה לי ב-ספטמבר 2008, אני בטיפול פסיכולוגי ותרופתי אך לאחרונה מרגישה שזה חוזר, העולם נהייה שוב כבד, יכול להיות שהתרופות לא עובדות? האם זה יעבור? האם אנשים יוצאים מזה וחיים חיים "נורמליים" שוב? עברה שנה, זה משתנה אבל לא עובר ולא מפסיק... יש לי עוד סיכוי? יום אחד לצאת מהמיטה כבר לא יהיה קשה? תודה

שלום לך. לדיכאון יש הרבה פנים. גם אנשים משתמשים במילה דיכאון כדי להגדיר מצבי מצוקה שונים. הרבה פעמים מצבי דיכאון קשורים לאירועי חיים ואז הדיכאון נקרא ADJUSMENT DISORDER שזה אומר תגובה נפשית לאירועים. לתגובה הזו הרבה פעמים רקע מן הילדות לכן טיפול בשיחות מאוד יכול לסייע. יש גם דיכאון בו האלמנט הביולוגי מאוד משמעותי ואז הפרעות שינה, הפרעות בתיאבון, חוסר הנאה ואוד מאוד צובעים את המצב בשחור. בכל מקרה כדי שתפני לאיש מקצוע לבדיקה . בנוסף אני מאוד ממליצה על טיפול משולב של טיפול תרופתי ותרפיה התנהגותית קוגניטיבית . פסיכותרפיה קוגניטיבית - התנהגותית (CBT) ( אישי או קבוצתי) מתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה מתוך ההנחה שמחשבות משפיעות על מה שאדם מרגיש. במהלך הטיפול תלמדי לזהות ולשנות את המחשבות המוטעות והמעוקבות שמעוררות רגשות שליליים. שינוי מחשבה גורמת לשינוי הרגשה ושינוי התנהגות. בטיפול את רוחשת מיומנויות להתמודד עם מצב בעתיד . לא להתייאש!! תרגישי טוב, אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה

תודה רבה על תגובתך אולם אולי לא הסברתי את עצמי כמו שצריך, אני כבר בטיםול פסיכו - אנליטי וטיפול תרופתי כשנה, אולם התסמינים תמיד חוזרים, מאז שהדיכאון התחיל הוא כאילו "מתחבא" עם הטיפול והתרופות לא נעלם. האם זהו בכלל מצב שיוצאים ממנו? כמה זמן התהליך לוקח? האם אני יכולה להחלים ולרצות לחיות? לרצות לעשות? להנות אי פעם? להיות מסופקת ללא חור בתחתית?