פרידה

שלום ד"ר. לפני כחצי שנה הכרתי בחורה מדהימה, התאהבתי בה והיא בי אבל אף פעם לא העזתי להגיד לה את זה. במשך כל התקופה הסברתי לה שזה לא רציני, שאני בן אדם לא רציני, שהיא תיפגע ושהפרש הגילאים בנינו לא הגיוני. במשך כל התקופה ישנו ביחד יום יום, יצאנו אכלנו ונהננו. ועדיין פשוט סירבתי להגיד לה שזה רציני ושאני אוהב אותך. בערך לפני חודשיים היא עזבה לבית ספר מחוץ לעיר, הסברתי לה שאני לא רוצה לפגוע לה בלימודים ושאני לא רוצה שנדבר. (כמובן שזה לא נכון). חודש לאחר מכן הבנתי שיש לה חבר. ומאז הכל השתנה, מחשבות טורדניות, חוסר תאבון, מצב רוח ירוד, שינה קצרה תחושת מועקה ואבן בלב שפשוט לא עוזבת. המחשבה שיש מישהו שנוגע בה ששוכב איתה שנותן לה את הנשיקה בבוקר פשוט לא עוזבת אותי אני חושב על זה 24 שעות ! לפני שבוע חזרנו לדבר, היא מראה עדיין חיבה מעלה חוויות ואומרת שאפילו זה יחזור להיות בנינו, אני מסביר לה שאני לא מסוגל להיות איתה לעולם כשהיא הייתה עם מישהו אחרי שזה מגעיל ודוחה אותי. מה לעשות ד"ר? האם מומלץ טיפול תרופתי ? האם לנתק את הקשר ?

שלום ניסן, אני מבינה שעוד לפני הפרידה הקשר היה מורכב ולא חד משמעי עבורך : בין היתר ציינת הפרש גילאים, לא ברור האם אתה עצמך בגיר או קטין ולא ברור האם שי גם גורמים נוספים בעייתיים. באופן כללי פרידה מבן או בת הזוג מהווים עבור אדם גורם דחק והתגובה של מועקה הינה מובנת, נורמטיבית ולא דורשת התערבות או טיפול מלבד תמיכה של אנשים קרובים. יחד עם זאת, במצבים מורכבים יותר יש צורך בסיוע של איש מקצוע. במידה ואתה מרגיש לבד עם הבעיה ומתקשה להתאושש, כדאי לפנות לעזרה של איש מקצוע כגון פסיכולוג , יועצת, פסיכיאטר.