שאלה על מיניות ומין

היי מרים, אני לא הכי מבינה את עצמי אבל בגדול מאז גיל ההתבגרות כל הנושא הזה גרם לי לאי נעימות והדחקה ( הכוונה לקיים יחסים) ובעצם אפשר לראות שכבר אז נמנעתי מקשר כי אני לא רוצה שיגעו בי בשום צורה ועוד יותר הלחיץ כבר אז שאם יהיה מישהו זה יצטרך להתקדם לאן שהוא אני כן זוכרת בוודאות שהיה לי קושי עם הגוף שלי ( דימוי גופני) ולכן כמו שאמרתי כל נגיעה. גם התפשוטת גם ללכת ליד אנשים עם בגד ים. וגם.. שאנתי את המראה שלי מאוכזבת שלא הפכתי מילדה לנערה כמו התפתחות חזה.. הייתי מאוד רזה עצמות ותמיד העירו לי על זה. אני חושבת שעיקרהבעיה היתה חשש מביקורת על החזה והגוף ותכלס.. זה מה שעשו לי כל הזמן גם כשאני לבושה. לאט לאט היו גם תסמינים של דיכאון מעצמי בגלל המיניות והנשיות שבי שוב זו הרגשה עצמית שאני לא מתפתחת הרגשה נפשית שאולי הפיעה על החשק כמובן שהיו עוד בעיות בחיים. תכלס ניתן לומר שאני כל הזמן נמנעת מקשר גם אם אנסה אני אברח תוך שבוע שבועיים. יש בי לחץ כשיש גבר במחיצתי. אולי סביב הנושא הזה של מין. המוזר הוא שאין בי תשוקה או רצון לאונן לשכב כלום.. כשיש מישהו בנמצא זה רק מעורר בי גועל עצם המחשבה. דבר אחרון: בחורים אורים בי דבריןם אחרים. הרבה מאלה שמתחילים איתי חושבים שאני סקסית. שזה כזה דיסוננס מאיך שאני מרגישה שאני נראית וכמעט כולם מרשים לעצמם לגעת בי כשאין עדיין כלום בינינו. אגב בזמן האחרון הרבה כאילו בורחים ממני כי כנראה רואים שאני משדרת איזה סוג של בתוליות או חוסר ניסיון שזה גם מעליב את תאמרי שאני צריכה עזרה אבל.. הקטע ההזוי זה שאני מרגישה שטוב לי בלי מין.שאני נמנעת מזה. אני לא מבינה למה אני לא נמשכת לבחורים שמתחילים איתי למה דווקא שיש לידי גבר אני מרגישה את כל התסביכים של המכוערת שאני צריכה להיות מטופחת כלומר מסדר גילוח להתלבש בשבילו וכו'.. או לחלופין להרהר שיש יותר יפות ממני.. וזה כמובן עוד מבלי מגע. לא מסוגלת להתנשק והם יוזמים על ההתחלה בדייט ראשון וזה מגעיל אותי וישר אני חושבת על מין ומבינה שאיתו אני לא רוצה ובורחת האם אני א מינית? ממה נגרם פחד ממין? כלומר אני מדמיינת את הסיטואציה וזה יהיה ממש טכני ולא כיף. אני לא מבינה למה אני לא נמשכת להרבה גברים כי הם רק רגילים... הגוף לא מושך כלום.. ואני מאלו שצריכים הרבה זמן להתאהב או ליצור אמון וחברות.. ונראה לי שעדיין החוסר חשק הזה ממש יפריע. תודה